מאת: רואן סלאלחה | לאבד כאחיזת אוויר בידיים לבכות כתינוק שרק נולד לברוח במשעול חייל שנורה ברגליים לקוות ,כמתבגר, שנופל מיד אחרי שנעמד. אוצרות טבע נעים סביבי מוקסם , מהופנט , מאושר. איומים בשפע מתישים אותי מאוים, מיואש, ממורמר. לפעמים , האוויר הצח חונק את נשמתי מונשם, מעולף, מיוסר. לפעמים, נדקר בקוצי [...]
המשך קריאה