אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

26 לינואר 2016 | אביב אורנר

עוד בפאתי הבניין ניתן היה לחוש בהתרגשות שאפפה את האוויר. ארוחת צהריים נדיבה קיבלה את פני מאה וחמישים המוזמנים, חברי קהילת המכללה האקדמית לחינוך "אורנים". שולחנות עגולים עטופים במפות לבנות הונחו לאורך המסדרון, מחכים לדיונים הסוערים. עמוסי חוויות מחלקו הראשון של כנס ההנהלה הרחבה, פקדו המוזמנים את חלל המסדרון לקראת פתיחתו של פורום "השולחנות העגולים".

מפגש רב גילאי, חוצה תפקידים, מינים ומגזרים, הוא הזדמנות מצוינת עבור קהילת "אורנים", לבקר את העבר, לשוחח על ההווה, ולתכנן יחדיו את העתיד. "אני נזכר בכנס הראשון בשנה שעברה וזוכר את תחושת השינוי שהותיר בי, הלוואי שיקרה כך גם היום", הסתננו לאוזניי מילותיו של אוהד מלדסי, יושב ראש אגודת הסטודנטים וסטודנט שנה ג' למקרא והיסטוריה.

כנס ההנהלה הרחבה שהתקיים בעשרים וחמישה בינואר ב"אורנים" ובמסגרתו פורום "השולחנות העגולים" אורגן על ידי צוות התקשורת הפנים-ארגונית ב"אורנים" בשיתוף עם בית הספר הבינלאומי והיחידה לעשייה אזרחית במכללה. בחלקו הראשון של כנס ההנהלה הרחבה נכחו נשיאת המכללה, פרופ' יערה בר-און, מזכ"ל המכללה קובי אלדר, דיקן הסטודנטים ביני תלמי וסגל המכללה בלבד. בחלק זה הוצגו פרויקטים ותהליכים המתקיימים ב"אורנים" הנוגעים ליחידה לעשייה אזרחית ולבית הספר הבינלאומי ב"אורנים". בחלקו השני של היום התקיים הפורום, "השכנים טובים בעיניי", אליו הצטרפו סטודנטים מייצגים מהמכללה ויחדיו ניהלו שיח אזרחי במתכונת של "שולחנות עגולים". רחלי איבנבאום, חרדית-פמיניסטית, מקימת תנועת "מובילות", חתמה את הכנס בסיפורה האישי המרתק.

בתחילת פורום "השולחנות העגולים" בעודי מסתובבת בחלל ומהנהנת לשלום, הציפו את עיניי ציטוטים רבים, שנאמרו מפי סטודנטים במכללה. ציטוטים אלו, שנתלו בחלל הכניסה, משכו את תשומת לבם של הנוכחים והיוו נושא לשיחה עוד בזמן הארוחה. "בעקבות חילוקי דעות בכיתה, מרצה אמרה לחברתי: 'ככה אתם האתיופים, לא מבינים כלום..'". "כשנרשמתי למכללה לא ידעתי ש"אורנים" זו מכללה בעלת אג'נדה פוליטית, וזה לא כתוב בשום מקום. אם כן, אז תגידו". "יש ב"אורנים" "עריצות דעתנית". שמאלניים נתפסים על ידי המרצים כמורכבים, אנשים חושבים, מוסריים ולא גזעניים, והימנים – ההפך". אלו חלק קטן מהציטוטים שנתלו על הלוחות וקיבלו את פני המוזמנים. כבר מרגע זה של קבלת הפנים, ניתן היה לחוש באומץ הרב בו נקטו המארגנים בהפקת הכנס, בבחירתם ליצור כנס הנכנס בעובי הקורה ומזמין לשיח נוקב על התחושות הקשות אותם חשים חברי קהילת "אורנים", סגל וסטודנטים. לאחר קבלת הפנים החמה, כל אחד מהמשתתפים בחר שולחן לפי השיח אליו הוא מעוניין להשתייך. נושאי הדיונים סבבו סביב: מגדר, מרחב בטוח בכיתה, שותפ/ה או אורח/ת, אג'נדה פוליטית, גזענות, רגישות תרבותית, אוניברסליות או פרטיקולריות וגיוון הסגל.

"יש לנו הצפה של קבוצות שטוענות שהן מושתקות במכללה, ערבים, אתיופים, להט"בים, יש מתחרים רבים על תואר הכבוד של המושתקים, אלו לא רק הערבים". כך פתחה ד"ר מרי תותרי, אחת ממובילות היחידה לעשייה אזרחית את פורום "השולחנות העגולים". שרונה זילברשטיין, מנהלת המדרשה ב"אורנים", הנחתה את מעגלי השיח ופתחה אותם עם צלצול "הגונג" המורה למדריכי השולחנות לפתיחה וסיום הדיונים. במערכה הראשונה, התבקשו המשתתפים לדון ב"מה קיים?". שאלות כגון "במה אני גאה?", "מה אני מוקיר/ה?", ו"מה ראוי לשיפור?" נידונו סביב השולחנות. ד"ר ענת ישראלי, דיקנית הפקולטה לחינוך, שותפה בשולחן בנושא "מגדר" מתארת את חוויותיה: "אנחנו בועה, יש כאן רוב נשי ואין עניין מגדרי, אנחנו שולחים מורים ולא פוקחים את עיניהם המגדריות. תכנית בנושא מגדר חייבת להיכנס אל הקוריקולום שלנו". ד"ר אריאל פרידמן, ראשת החוג לתקשורת, שותפה גם כן במעגל "מגדר" סיפרה: "אני גאה בסטודנטיות שאנו שולחים לשטח. אנו צריכים לשמר את הסולידריות ב"אורנים" כי אנו עומדים לאבד אותה".

לאחר השיחות הסוערות במעגלים, עצרה זילברשטיין את הסבב וערכה מדגם בו נשמעות מסקנות ותהיות בקרב חלק מהמעגלים. אלו הוצגו באמצעות תמיכתם של צוות מערכות מידע על גבי הלוחות לנוחיות המשתתפים. ביני תלמי, דיקן הסטודנטים, שותף במעגל "שותפ/ה או אורח/ת" הביע את דעתו על הנאמר בסיכום המעגל הראשון: "אהבתי לשמוע בעניין המרחב הפתוח, פז סיפרה על ההבדל שקורה אצל הסטודנטים האתיופים, על היכולת להשתלב, לומר את דעתם ולתפוס מקום. אך לדעתי אנו לא עושים מספיק. הדבר המרכזי הוא לא לטפל בהם אלא להעצים סטודנטים אתיופים וערבים וכך יש לעשות באופן ברור וחד". עדן עיני, דוברת אגודת הסטודנטים, וסטודנטית בחוג לחינוך חברתי קהילתי ותקשורת, שיתפה אף היא בדעתה לאחר השיחה במעגל "אג'נדה פוליטית": "אג'נדה פוליטית לא צריכה להיות ברמה המפלגתית הפרקטית. כן לגיטימי שיהיה כיוון ערכי, לא חופף לפוליטיקה. "אורנים" רשאית וצריכה שיהיו לה ערכים ומרצה רשאי להציג את ערכיו".

שתי המערכות הנוספות עסקו בתמונת העתיד ובהמלצות לפעולה. בדקות אלו העזו מנחי הדיונים להוליך את המרצים והסטודנטים לחלום יחד על מציאות חדשה ב"אורנים", ולחשוב על צעדים שיובילו להגשמתה. הרעיונות הבולטים שעלו היו: הצעתם של שולחן "גזענות" לשילוט בשפה הערבית ברחבי המכללה, שולחן "שותפ/ה או אורח/ת" שהציע לקיים שיח רחב יותר בחוגים, לקיים מפגשים של בוגרי החוג, לפתח גאוות יחידה, ודרישה לאקטיביות מאגודת הסטודנטים. בשולחן "מגדר" הוצעה ההצעה לקיים קורס חובה לכלל הסטודנטים העוסק במיניות ונטייה מגדרית, ובנוסף לייצר מסגרת נוחה עבור אימהות במכללה, ולהגביר את ייצוגם של גברים בהוראה על ידי מלגות.

האירוע הסתיים בתחושה של כוונות וחלומות גדולים לעשייה. עם זאת כמה שאלות מהותיות מסתתרות מאחורי כל הרשמים המוצלחים מאותו הכנס. מי יהיו הכתפיים הנושאות של תמונת העתיד העולה מהשולחנות העגולים? ובאילו כלים יממשו את החזון? האם בעוד כשנה, כשיתקיים הכנס בפעם השלישית, יוכלו חברי קהילת "אורנים" להסתכל לאחור ולומר שהצליחו? ימים יגידו. בינתיים כל שנותר לומר "קדימה! לעבודה!".