אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

פרופסור לילך לב, ראשת רשות המחקר:  "הכנס ברמה אקדמית טובה, ואנשים גאים לרשום את השתתפותם בכנס כחלק מקורות החיים שלהם"

גל בנג'יו

הכנס האקדמי "מחקר, עיון ויצירה" של מכללת אורנים, התקיים בשבוע שעבר שני וזכה לתשבחות בקרב חברי הסגל והקהל האורנימי.

 כמו בכל  שנה הרשות למחקר ולהערכה באורנים הפיקה את הכנס אשר מתקיים בחופשת הסמסטר. זהו "אירוע השיא של אורנים " כפי שמתארת אותו ראשת הרשות למחקר והערכה ויו"ר הכנס, פרופסור לילך לב ארי. באירוע משתתפים מרצים מהמכללה אשר מציגים את מחקרם בקרב הסגל האקדמי ובכך  יוצרים אווירה יצירתית ולימודית משותפת כאחת. אחד מהמרצים בכנס היה -  פרופ' דניאל  גוייטין , שהשתתף בתכנית מגש הכסף אשר סחפה את המדינה.

מדי שנה, מגישים 160 חברי סגל תקצירים למחקרים שלהם ומתוכם זוכים  להציג את מחקרם  כ- 100 אנשי סגל.

הכנס  ה-17 במספר, נפתח בשעות הבוקר ונמשך עד אחר הצהריים. רבים מהמשתתפים היו מרצים ואנשי סגל אורנים אליהם הצטרפו גמלאים ומכרים. הכנס התחיל באולם "הדומי" שבבניין 46 שבמכללת אורנים , לאחר מכן פוצל למושבים שונים בכיתות הבניין ולבסוף שוב חזרו לאולם להרצאה וסיכום.  את הכנס פתחה פרופסור לילך לב ארי, אשר בירכה על קיומו. אחריה עלתה חוקרת האומנות,  גליה בר אור, שדברה על הצלחתה בפרויקט "מרחב המוזאון, פורום ,סדנה,  מחוז זיכרון". נשיאת אורנים,  יערה בר און חתמה בברכתה את פתיחת האירוע.

המשתתפים התחלקו בין נושאי המושבים. כ-5 מחקרים הוצגו בכל מושב, על ידי 10 מרצים . כל מושב הציג נושא מסוים. את המושב ניהל יו"ר המושב שנבחר בפקידה על ידי רשות למחקר והערכה ותפקידו בסגל האקדמי גבוה.   על יו"ר המושב  להקפיד על ניהול משך הזמן שהוא שעה וחצי,  לתת זמן להצגת המחקר ולדיון סביב המחקר. בחלק מהמושבים היו יו"ר שפתחו וסיכמו לפני ואחרי כל הרצאה ואף קישרו אותה לבאה אחריה.

נושאי המחקרים היו מגוונים במיוחד, כך למשל הציגו ד"ר מירי הראל וד"ר אורלי סלע מחקר שבדק את האתגרים הלא פשוטים העומדים בפני מורות טירוניות, את השתלבותן במערכת החינוך ומה יגרום להן לא לנשור כבר בהתחלת הקריירה. הדס ברודי שרודר וכרמית שלו-לייפר הציגו מודל מיטבי להכנת מועמדים ללימודים אקדמיים במכללת אורנים. גיל סוסקין בדקה כיצד מעריכות נשים חרדיות את גופן לעומת נשים חילוניות במחקר בו השתתפו 290 נשים חילוניות וחרדיות מהזרמים השונים וד"ר אורי שיינס הציג מחקר הקשור באגם החולה.

מעבר לחוקרים היו גם אומנים וסופרים שבחרו להציג בתערוכות וספרים את מחקרם הרחב. ביניהם- פרופ' דויד וייקשמן מהחוג לאומנות שהכין סרט  שכלל ראיונות עם אומנים שונים.

נראה כי ההיקף של כמות המציגים גדל, הרמה עלתה, מגוון הנושאים התרחב. אם פעם היה יותר ממוקד חינוך , אז היום כבר יש את כל תחומי הדעת. מעצם גיוון הנושאים נבחר הכנס להיקרא " מחקר עיון ויצירה"  בכך לא תחום בנושא אחד, אלא  מציג את דרכי המחקר השונים.

 בסיום הכנס , כמידי שנה  מוזמן מרצה, שלרוב לא יעסוק בתחום החינוך, להרצאות על משהו חדשותי ואקטואלי שמעשיר את הידע .  השנה היה זה פרופ' דניאל גוייטין ממשתפי  התוכנית 'מגש הכסף' , שפעילותו הציבורית מאופיינת במאבק במדיניות ההפרטה. התעניינות ואהדת הקהל הייתה מורגשת לנוכח הרצאתו על נתוני המצב הכלכלי חברתי בארץ . הוא נתן לאירוע אופי משכיל במיוחד.

לנוכח משוב שהתקיים בסוף האירוע נראה כי ישנם דעות מחולקות.  גישה אחת שאומרת שהכנס נתן ערך  מוסף לגיבוש ולמידה, לנוכח האווירה המקבלת והחברית  בנוסף הוא אפשר לכלל המרצים ההזדמנות  שווה להציג את מחקרם ולהתקדם בדרגה האקדמית שלהם , עם גישה זו נמצא הרוב המכריע .  בעוד שישנה גישה אחרת שמצהירה כי על מנת לכבד את  רמתו של הכנס יש לקיימו באופן יוקרתי ,כלומר לקבל אליו  רק מי שיעמוד בסטנדרטים נוקשים בהחלט.

פרופסור לילך לב ארי מציינת "הכנס ברמה אקדמית טובה, ואנשים גאים לרשום את השתתפותם בכנס כחלק מקורות החיים שלהם.  המעמד והחשיבות של הכנס עלה- את התקצירים שמוגשים  אנו בודקים על ידי שיפוט עיוור ומאד מחמירים בדרישות  – שהתקציר יהיה ראוי, שיהיה כתוב כמו שצריך, שהנושא יהיה מובלט ומוגדר היטב-  זו הינה רמה גבוה".

נראה כי למרות השבחים על הכנס והצלחתו בקרב אנשי הסגל, תמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם.    השאלה הנשאלת היא איזו גישה עדיפה, האם זאת המקבלת את כולם ובכך מאפשרת הזדמנויות אל מול רמה פחותה או שמה זו הקפדנית והמחרימה שמונעת הזדמנויות בקרב הכלל אל מול רמה גבוה יותר.