אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

שלום מוקדר

ריח הקטורת אופף אותי ועשן לבן מסתלסל באוויר.

נגיעות מעולם השלווה המוזיקה ההודית אופפים את אזני, מציפים את שכלי, מעניקים לי שלווה.

בניגוד לכל אלו משהו קטן מציק לבטני, פחד יושב שם ומציף הוויתי.

ואני כאן מחכה לך שתתקשרי.

פיסה אחר פיסה אני אוסף את דמותך,

מהתמונות ומה שכתבת באתר,

לפייסבוק ולהתכתבות איתך.

ואני כאן, מחכה לך שתתקשרי.

כשאשמע את קולך פיסה נוספת תתחבר לתצרף

אך כל אלו רק מצביעים, מכוונים, הם אינם את.

כמו שלט שמצביע על הכיוון של יעדי, סימנים בדרך שהנה אני מתקרב

הופכים הם בתוכי שכבות ומגלים שאני פוחד, פוחד להיפגע, פוחד להתאהב

אך כל אלו אינם את.

את שלא אראה אותך, אביט לך בעיניים ללא מסך שמפריד בינינו, לא אדע אותך.

עד שלא אריח אותך, אלטף את שיערך, אחזיק איתך ידיים ואתקרב, אתקרב.

האם זו את? את שחיפשתיך עוד מימי נעוריי?

האם איתך ארגיש בבית? אגיע ליעדי?

כמו בכל מקום של אי ודאות אני בוחר להיכנע

נכנע למציאות ולמה שהיא מביאה איתה

נכנע, נרגע ומחכה לך שתתקשרי