אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

בערב מותה של שירה בנקי ז"ל, שנדקרה למוות בעת מצעד הגאווה בירושלים, החליטה רלי אלון כהן להקים תא של הקהילה באורנים. וכאן היא מספרת מדוע

רלי אלון כהן

הקמתי את התא בערב מותה של שירה בנקי ז"ל.

עד אותו הרגע לא הבנתי באמת את משמעות המילה "קהילה" ובטח שלא הבנתי את הצורך בה. בתור אישה ביסקסואלית שלא חוותה הומופביה מימיה, לא הצלחתי להבין למה הקהילה הגאה עוד מתעקשת להבדיל את עצמה ולשייך את עצמה לקהילה נפרדת.

לאחר המוות של שירה המושג קהילה קיבל משמעות אחרת. ראיתי כמה אני לא מייצגת את הכלל, כמה הומופוביה קיימת על מגוון צורותיה- גלויה, סמויה ובעיקר מרחפת בחלל שמחוץ לבועה העוטפת שבתוכה אני חיה. הבנתי שהצורך בקהילה עוד קיים והוא יהיה קיים כל עוד הממשלה שלי ומערכת החינוך שלי לא באמת מכירה בי. חוסר ההכרה שלה הוא זה שהופך את הדם שלי ושל שאר הלהט"בים בישראל, למותר.

ברגע שאני מוגדרת אזרחית סוג ב', גם היחס אליי תמיד יהיה יחס סוג ב'. מבחינתי אין מקום למסכנות ורחמים עצמיים בתוך ההבנה הזאת, ומכאן צמח התא הגאה. הרעיון הוא לייצר קהילה אחרת, קהילה של להט"בים וסטרייטים שרואים את המצב ומבינים ששינוי נחוץ. מתוך הראייה הזאת הצטרפה לתא מנחה נוספת שמגדירה את עצמה אישה סטרייטית, אבל מראה לכולנו איך זה אפשרי לראות את עצמך חלק מקהילה מסוימת, גם אם אתה לא נושא עליך בהכרח את הסממנים של אותה קהילה.

בתור סטודנטים לחינוך, המילה "שינוי" צריכה להיות חרוטה לנו על המצח ומכאן אני קוראת לכל מי שרואה את מקצוע החינוך כפלטפורמה לאותו שינוי, לבוא ולקחת חלק בשיח חינוכי להט"בי ועשייה מרגשת ומשמעותית. התא הגאה פתוח ומזמין את כולם.