אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

עדן עיני

כבר בעליית המדרגות לכיוון אולם הדומי היה ניתן להרגיש במוטיבציה והאנרגיות של היום הזה, ריח הקפה החם ניכר מקילומטרים ויחד איתו חיוכים וחיבוקים של מכרים וקולוגות. העירבוב הזה של סגל מנהלי וסגל אקדמי באותו אולם מאפשר מפגש פנים אל פנים של כל הפונקציות הפעולות באורנים ובטח שמוסיפים לזה חתיכת עוגה הכל הרבה יותר נחמד.

"המיקוד שלנו הוא בהכשרת מחנכים, באמצעותם אנחנו מבקשים להשפיע על החברה הישראלית. אם כך, מה נדרש מאיתנו?"  פתחה פרופסור יערה בר-און נשיאת המכללה, ובעצם חידדה לנו את משמעות המפגש. תחושת גובה העיניים בין כל חברי ההנהלה הורגשה עם נאום הפתיחה של יערה וההליצות של מנכ"ל אורנים קובי אלדר.

בעוד הקפה שבידינו עדיין חם, הוזמן לבמה יוסי סוכרי. "חשבתי שנכון לפגוש יוצר ישראלי הנותן מבט אחר על האפשרות לשאול שאלות על החברה" אמרה פרופ' בר-און בעודה מזמינה אותו לבמה. יוסי, סופר ישראלי ומחבר הספר "בנגאזי ברגן בלזן" אשר מגולל ברגישות רבה את סיפורם של יהודי לוב בשואה וזהו הספר הראשון שיצא לאור העוסק בנושא. "לפעמים הספרות גורמת להיסטוריה לדבר. בהיסטוריה של עם ישראל לא מופיעה שואת יהודי לוב". יוסי סחף אותנו בהרצאה מרתקת על סיפור כתיבת הספר, הקהל שבוי בסיפורו כיאה למספר, לעיתים מצחקקים ולעיתים יושבים באי נוחות בכיסא נוכח הביקורתיות על החברה בה אנו חיים. הדיון שבא לאחריו היה מרתק אפילו יותר. חברי סגל מנהלי ואקדמי כאחד לקחו חלק בדיון בו נראה שיתוף אישי ושיח משמעותי על הנושא של הדרת מזרחים, ואוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית. הנושא הטעון היה הכרחי בשביל לגרום לנו להניע את מנועי השינוי ולהחל בחשיבה.

בעודנו מרגישים כבר את רוח השינוי, הוזמן הפנאל המוביל של הכנס והציג את החלק הבא של היום,

רונית הראל, מנהלת משאבי אנוש המובילה את פיתוח מערך אורנים בשדה: "השאלה היא איך אנחנו משתמשים באקדמיה כשטח שהוא ידע ויכולת ולחבר אותו בין גורמים שונים בשדה החינוכי".

רן וולף, מנכ"ל ומייסד תכנון עירוני וניהול פרויקטים המוביל את פיתוח הפרוגרמה הפיזית לקמפוס המכללה: "האם אנחנו חיים במרחב שמייצג את חזון אורנים? האם אנו משתמשים בו כמפגש בין תרבויות, כמקום פתוח ומאפשר ובמקביל גם מקצועי ויוקרתי?".

וד"ר מיכל ראזר, מנהלת תכניות "אקדמיה כיתה" ו- "המכללה הניסויית" שהנחתה את הסדנה בנושא "הכשרת מורים": "אנחנו מכשירים מורים לבית ספר דימיוני, יש פער בין המציאות למה שהם לומדים כאן. המשימה שלנו היא להכשיר אותם להיות מורים טובים, טובים במציאות כאוטית".

לאחר חימום קל בנושאים הנידונים התחלקנו כולנו לסדנאות לפי בחירה, בכל אחת מהסדנאות דנו בנושאים. שאלנו, הצענו, לעיתים גם התווכחנו. אבל בהחלט נוצר תהליך של זיקוק הרעיונות המובילים בנושאים המדוברים. הצלחנו באמצעות מעגלים מפרים ללכוד באמצעות משפטי מפתח מרכזיים אשר יציגו את הרעיונות שיובילו אותנו לשינוי.

אחרי כל כך הרבה מאמץ, הגיע הזמן להפסקה שכללה ארוחת צהריים מכובדת עם מבחר עשיר של מאכלים חלביים מרעננים וקינוחים שידאגו שנישאר ערים גם לחצי השני של היום. לא רק הקינוחים דאגו להשאיר אותנו ערים ורעננים, הופעה מדהימה של תאטרון הפלייבק "מראות" בהובלת דני מירז הופיעה בצורה מרשימה ומקצועית, ונתנה קול לתחושות, לרגשות ולמחשבות שלנו באמצעות משחק אילתור מקצועי וייחודי.

הצגת התוצרים הסופית לא היתה שגרתית כלל, קובי אלדר מנכ"ל המכללה הפתיע את כולם כשביקש מאיתנו לשלוף את הסמארטפונים מהכיסים ולהשתמש בהם לצורך סיכום היום. על גבי מסך המקרן הופיעו בכל פעם 4 אפשרויות של היגדים אותם כל סדנה בחרה וחברי הכנס הצביעו את בחירתם בהיגד החשוב ביותר מבינהם באמצעות הסלולרי. ההתלהבות הורגשה גם בקרב הטכנופובים שבינינו.

ואלו התוצאות הנבחרות ע"י חברי הנהלת הסגל:

"יצירת מרחבי למידה גמישים ורב שימושיים" נבחר כהנושא המרכזי והחשוב ביותר לקידום בתחום ה'פרגרומה פיזית'. בתחום 'אורנים בשדה' נבחר הנושא של 'הקמת גוף מנהלי המתפעל יוזמות בשדה" כהחשוב ביותר ע"י חברי ההנהלה, ואילו בתחום הכשרת המורים נבחר ברוב קולות קידום הנושא "איזון בין תהליכי ההכשרות בית ספר ומכללה."

"השיתוף בין חברי הסגל המנהלי לאקדמי היה פורץ דרך" אמרו הנוכחים שלקחו חלק בכנס, האווירה מלאת האנרגיות החיוביות ותחושת השינוי הותירה טעם של עוד ואולי אפילו התחלה של מסורת. "מעניין מרתק ומכובד" אמרו אחרים, אין ספק שהכנס הזה שהסתיים עם תחושות של דרך חדשה, הוא רק הצעד הראשון של הדרך לשינוי.