הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

28 דצמבר, 2014 פורסם ב תקשורת
אין תגובות

איפה הגיוון?

ארי

ארי בורשטיין חושב שיש פחות מדי ייצוג לדעות שונות, בעיקר מהצד הימני של המפה, בשיח הציבורי באורנים

מאת: ארי בורשטיין |

דווקא מהמכללה שלי, אשר מחנכת ומשכילה את דור המחנכים הבא של ישראל, אני מצפה לגיוון, ללימוד רוחבי ומעמיק של המציאות ולא רק למבט חד-ממדי, שמאלני ופמיניסטי בעיקרו, גם אם זו המציאות "הנכונה".

אני ממש לא נגד השמאל כגוש פוליטי ובטח לא נגד פמיניזם, או נכון יותר, לא נגד שוויון בין המינים, אך כפי שלא ייתכן שבאמצעי התקשורת השונים יהיה פנל מומחים אשר מייצג רק צד אחד של המפה הפוליטית או החברתית, אני רוצה ומצפה שיהיה ייצוג הולם של כל "צבעי הקשת" במכללה, גם אם הם לא נראים לנו.

כאשר מדברים אתנו על כיבוש, מובן שמראים לנו את הצד השני אשר סובל שנים מאי צדק חברתי, ובצדק. אך כאשר מרצים לנו על מבצע צבאי ושמו היפה וה"מטבען" "שמיים כחולים" ושמות דומים, למה לא מדברים אתנו על מה שהוביל לאותו המבצע? האם יצאנו למבצע ביום בהיר על חוף הים שוכבים לנו עם משקה ביד? או שמא המבצע היה תוצאה של שנים של הפצצות על עיר בישראל למרות תהליכים מדיניים לקראת הסכם, ולפעמים בעקבות תהליכים כאלה.

לא אביע כאן את דעתי הפוליטית, ואני חושב שהיא אינה משנה, מה שחשוב הוא שנבדוק את עצמנו באותן עיניים ביקורתיות שאנו בודקים את "הצד השני" שבתוכנו, הלא הגיוני והלא שפוי…

"נאה דורש נאה מקיים", ולא רק כשזה מתאים לחזק את הנרטיב שלנו.

וזו רק דעתי.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>