אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

נוי דוידוב, בת 22, סטודנטית שנה ב במסלול מל"ח, בחוגים חח"ק ותקשורת

השנה הצטרפתי למסלול של מל"ח. גדלתי בטבריה, בבית של שבע בנות, אפשר לומר שבע חברות, בהפרש של שנה וחצי עד שנתיים בין זו לזו. למדתי באולפנית בטבריה במגמת תקשורת. מהרגע הראשון אהבתי תקשורת, וידעתי שאלמד את זה. רציתי ללמוד הוראה, ולא ידעתי איך אפשר לשלב תקשורת עם הוראה.

ידעתי בוודאות שאלמד ב"מכללת אורנים" מכיוון שהמכללה משלבת בתוכה את התחום של החינוך הבלתי פורמאלי, שזו הסיבה המרכזית שבגללה אני לומדת חינוך. אני חושבת שאי אפשר להפריד בשילוב בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי.

בהתחלה, כשהגעתי למכללה, בחרתי לשלב חח"ק עם היסטוריה שגם היה תחום שאהבתי, ורציתי לשלב אותו עם ההוראה. הבנתי מהר מאוד ששיעורי ההיסטוריה מתאימים לי פחות, ואני צריכה עבודה פרקטית ומאתגרת יותר, כמו שיש בחוג לתקשורת.

הייתי חניכה בתנועת בני עקיבא בטבריה מהיסודי ועד כיתה ט. הייתי חברה בשבט של שלוש עשרה בנות. כשהגענו לכיתה ט, היה לתנועה פרויקט שנקרא "דרור", לזכרו של דרור ויינברג, ומטרתו הייתה ששבט שמגיע לכיתה ט יקים פרויקט משמעותי בעיר וישמר אותו. אנחנו בחרנו להקים תנועת ילדים שמטרתה הייתה שידריכו בה מדריכות דתיות, אך היא תהיה עבור בתי הספר הממלכתיים על מנת לחבר את הקשר המסורתי שקשור לכולנו.

מכיתה ט עד כיתה י"א הדרכתי בתנועה שלאט לאט התפתחה. בסוף כיתה י"א הרכזת עזבה והציעו לי לרכז את התנועה בכיתה י"ב. התחלתי לרכז את התנועה שהפכה כבר להיות גדולה: חולצות תנועה, סמל, המנון, שלושה סניפים בעיר, קשר בבתי הספר ומספר מכובד של חניכים.

כשסיימתי י"ב הגיע הזמן לעזוב ולצאת לשירות, לכן עזבתי את התנועה ויצאתי לשירות לאומי בגרעין אח"י בדרום תל-אביב שבו בשעות הבוקר הייתי מורה לשיעורי מסורת ותרבות יהודית בתיכון אורט חולון, מורה ממש לכל דבר. בשעות אחר הצהריים הייתי מדריכה של מועדון נוער בסיכון בשכונת שפירא בתל-אביב. הייתי תחת גרעין של בנות שירות וסביב מעגל השנה היינו עושים גם אירועים גדולים לקהילה הגרה במקום.

בסיום השנה הראשונה של השירות התלבטתי מה לעשות בשנה השנייה של השירות. אחרי התלבטות רבה ואחרי הצעות רבות להישאר בתל-אביב, החלטתי שאני חוזרת לטבריה לרכז את התנועה. פתחו לי תקן במיוחד. בשעות הבוקר הייתי בבתי הספר שילדי התנועה למדו בהם, ובשעות אחר הצהריים ריכזתי את התנועה באמצעות אחד המתנ"סים בעיר ששם היה המשרד. התנועה גדלה לחמישה סניפים. הצטרפו מדריכים נוספים והעבודה הייתה מדהימה ומספקת.

בסוף שנת השירות, חברת HIGH Q, חברה לבגרויות ופסיכומטרי שפעלה בעיר ובאותו מתנ"ס שעבדתי בו, הציעה לי לנהל את הסניף בטבריה. לאחר הכשרה של מספר שבועות וראיונות התקבלתי לעבודה, והתחלתי לנהל את הסניף. זו הייתה עבודה שונה מהחינוך, אך חשובה ומלאה לא פחות. התעסקתי עם ענייני הכספים, התלמידים, ניהול המורים, בניית לוח זמנים, קורס וכדומה. במקביל עזרתי בריכוז התנועה.

ניהלתי את הסניף בטבריה במשך שנה. לאחר מכן החלטתי שצריך להתחיל ללמוד, ועברתי לגור במעונות של המכללה בקרית טבעון. הציעו לי לא להפסיק לעבוד ולקחת את ניהול הסניף של HIGH Q  בקרית טבעון. במשך שנה ותוך כדי הלימודים ניהלתי אותו. בתחילת סמסטר ב התחתנתי עם בחיר ליבי, אריאל, שהכרתי אותו בשנת השירות הראשונה שלי בתל-אביב, ויצאנו שלוש שנים וחצי. עברתי לגור בדירה שכורה בטבעון ועזבתי את המעונות.

אחרי סיום שנת הלימודים הראשונה, התחלתי לאבד את העניין במקום התעסוקתי שלי, אחרי שנתיים וחצי בHigh Q , ורציתי לחזור לעבוד בחינוך. עברתי למסלול של מל"ח, וקיבלתי הצעת עבודה בארגון אח"י, אותו ארגון שהייתי בו בשנת השירות הראשונה. הציעו לי לרכז את גרעיני השירות הלאומי בקריות ובכפר הנוער נהלל. אחרי התלבטויות מקצועיות רבות אם לעזוב את המכון הפסיכומטרי ולחזור לתחום החינוך, בחרתי לקחת את העבודה.

כיום אני מרכזת את הגרעינים של השירות הלאומי, וזו עבודה מדהימה ומאתגרת, מממשת את תחום הלימודים שלי במדויק ומיישמת אותו בשטח.

החלומות לעתיד? להצליח למצוא את השילוב האידיאלי בשבילי מבחינת קריירה בשילוב החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, משפחה, בית וילדים!