אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

במנה הראשונה עיני הסגל כוסו, במנה העיקרית ידיהם הוגבלו ובשלישית אוזניהם היו אטומות. אחת המשתתפות: "כעת נבין טוב יותר סטודנטים עם צרכים מיוחדים"

עמותת נגישות ישראל קיימה "ארוחת חושים" לסגל הניהולי של המכללה האקדמית אורנים בקרית טבעון, כחלק מהגברת המודעות לנושאי הנגישות וקבלת השונה במכללה, בד בבד עם התהליך האינטנסיבי הנעשה להנגשתה. את היוזמה לקיום הארוחה הובילה רכזת הנגישות במוסד, איילת גופר, בליווי דיקן הסטודנטים, ביני תלמי.

בתחילת הארוחה, שהתקיימה באולם ארז שבבניין הטכנולוגיה הנגיש, הוכנסו אנשי הסגל לחדר חשוך, שסודר מראש לארוחה, כשעיניהם מכוסות, והובלו למקומותיהם על ידי מתנדבות נגישות ישראל צפון (נ.י.צ.), שלבשו חולצות וסינרים עליהם הודפסו המילים "נגישות = רגישות". את המנה הראשונה לארוחת הבוקר, חומוס, חמוצים ופיתה, אכלו המשתתפים בעיניים מכוסות. ליאת מנספלד, מתנדבת נ.י.צ. עיוורת, המרצה במספר חוגים לחינוך מיוחד במכללה, ריגשה בסיפור חייה ובאופן בו היא מנגישה את סביבתה ומשתלבת בה להפליא, כשהינה עובדת ומתנדבת.

המנה העיקרית, שכללה פשטידה, תפוחי אדמה וסלט, הוגשה למשתתפים כאשר על ידיהם היו כפפות בישול קשיחות, ומבלי אפשרות לכופף את האצבעות ולהפעיל מוטוריקה עדינה, הכוללת את חיתוך המזון והכנסתו לפה. באופן זה חוו המשתתפים מהי לקות פיזית.

בשלב זה סיפרו מנהלי נ.י.צ., גיורא לב וד"ר רויטל שורץ-סבירסקי, על עמותת נגישות ישראל ועל החיים עם מוגבלות פיזית, התניידות באמצעות כיסא גלגלים וצרכי הנגישות הנחוצים כדי להתגבר על המוגבלות ולהשתלב בחיי היום-יום.

לקראת מנת הקינוח אטמו המשתתפים את אוזניהם בעזרת אוזניות, ובמקביל הושמעה מוסיקת רקע רועמת בחדר. תוך התנסותם במוגבלות שמיעה קשה הוצעה לסועדים הבחירה בין שני סוגי עוגות. הקושי הרב להבין את המשימה, שהינה לכאורה כל כך פשוטה, המחיש את החיים עם לקות זו. לאחר אכילת המנה חוו המשתתפים היכרות מרתקת עם סמי סירואה, בן לזוג הורים חירשים ומומחה לשפת הסימנים, שחלק את סיפור חייו עם האורחים ושיתף אותם בסוגיות התמודדות במהלך החיים כבן שומע למשפחת חירשים.

בסיום הארוחה בוצע השיר "לתת" בשפת הסימנים, שסחף את כולם בשירה נרגשת כהד לפעילות ההסברה ולהגברת המודעות שחוו המשתתפים יחד.

תגובות המשתתפים, התרגשותם העזה והמילים החמות שאמרו, העידו על החוויה המיוחדת שעברו ועל התובנות החדשות שרכשו. מי שהיטיבה לבטא זאת היתה רכזת הנגישות באורנים, איילת גופר, שכתבה מיד לאחר ארוחת החושים: "אני חושבת שהאירוע ממש השיג את מטרותיו. התרגשתי לראות את האנשים ולשמוע את השאלות. אני בטוחה שכמה מהנוכחים יעשו הרבה יותר עבור סטודנטים עם צרכים מיוחדים מעתה. נראה לי שהפרויקט הבא שלנו יהיה הפנינג חושים והרצאה/פגישה עם קבוצת ידידי נגישות, שנקים בשנת הלימודים הבאה".