אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

 מאת: אדיר מתן אוזן |

עוד סוגיה לדיון שנידון בקורס דיבייט ככלי פדגוגי: עד כמה הרשתות החברתיות מועילות לנו או שלא ממש. יש דעות לכאן ולכאן, וכל אחד מוזמן לקבוע את שלו

הגדרה קצרה: רשת חברתית (social network) היא בעצם מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים כגון אנשים או ארגונים. הרשת החברתית כיום היא פלטפורמה (במה) ליצירת קשרים חברתיים בין בני אדם החולקים תחומי עניין משותפים, פעילויות, או מכרים מחיי היום-יום. רשת חברתית מורכבת מדפי פרופיל של המשתמשים, קישורים, העלאת תוכן ויצירת שיח בין המשתמשים. ברשת החברתית ניתן לחלוק רעיונות, תמונות, פעילויות ותחומי עניין עם אנשים מכל רחבי העולם (חופש המידע). היא משמשת גם כפלטפורמה פרסומית, או למציאת עבודות, וגם מקום להעלאת דעות פוליטיות (חופש הביטוי). רשת חברתית מאופיינת בשקיפות ופתיחות לחיינו הפרטיים, עד כדי הפרטים הקטנים (פגיעה בזכות לפרטיות).

המצב אז והיום: בעידן הטכנולוגי שכל אדם במדינה מפותחת, הינו בעל גישה לאינטרנט, מרבית אוכלוסיית העולם משתמשת על בסיס יום יומי ברשתות החברתיות. הרשת המובילה ביותר היא הפייסבוק, אשר מחזיקה בלמעלה ממיליארד משתמשים פעילים (נכון לארבעה באוקטובר 2012), הוא האתר השני הכי נצפה בעולם, ובמקום השלישי במדינת ישראל. ישנן רשתות חברתיות נוספות, אך בחרנו להתמקד ברשת העיקרית.

אז מה אנחנו בעצם יודעים על הרשת החברתית? האם היא מועילה לנו או מזיקה לנו? אם נביט לנו אל העבר נגלה שעוד בשחר ההיסטוריה כ-6,000-4,000 שנה אחורה, כבר אז האדם חש בצורך עז לתקשר עם אחרים, בסביבתו או שלא בסביבתו, ולהשאיר מסרים לאלה שבתקופתו ושיבואו אחריו. ד"ר מארק סאפוול, ארכיאולוג צעיר מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, גילה ששני אתרים של ציורי אדם קדמון, שמרוחקים כאלף ק"מ זה מזה, בנויים בדיוק כמו גרסה עתיקה של "קירות אישיים" בפייסבוק.

יש בהם אלפי ציורים שנוספו לאורך עשרות דורות, שמתכתבים זה עם זה ומתייחסים זה לזה. באופן מפתיע, ההתייחסויות ההדדיות לא היו רק בין ציירים שונים על אותו קיר סלע, אלא גם בין האתרים המרוחקים עצמם: בנים לשבטים פרהיסטוריים מאזור נאמפושן שבצפון שבדיה נדדו מערבה עד לקירות הסלע שליד נהר הזלברוגה ברוסיה, שנשפך לים הצפוני, ציירו עליהם, וחזרו לנאמפושן עם ציורים רוסיים – וחוזר חלילה – לאורך עשרות ואולי מאות דורות. לציורים הללו היה תפקיד תקשורתי ומלכד, הם עזרו ליצור סמלים ונרטיבים משותפים, וגם אפשרו למציירים להתרברב, גם בכישרון הביטוי שלהם וגם במעשיהם. בדיוק כמו בפייסבוק. מחקר ממוחשב של הסימנים בסלע גילה שציורים אטרקטיביים במיוחד גם זכו לתוספות מאוחרות ושיפורים, כמעין "לייק" ו"Share" קדמוניים, וציורים אחרים, לחלופין, נותרו תלויים כביטוי עצמי של כותב יחיד, מעין "ברוך ג'מילי" של התקופה ההיא.

פייסבוק הוא מקום שבו אנו מתבטאים כחלק מהצורך האנושי שלנו, אך טמון בו גם סכנות רבות, ועל כל היתרונות והחסרונות של הפייסבוק נדון בדייביט. האם הממשלה צריכה להגביל אותו או לאפשר אותו כמו שהוא?

טיעונים בעד:

1.      חופש הביטוי –

במדינה דמוקרטית זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירת סרט קולנוע וכל שאר דרכי התקשורת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם. בפייסבוק ניתנת לכל אדם באשר הוא, לכתוב את כל העולה בדעתו, ולהתבטא בצורה חופשית, בנושאים פוליטיים, אישים, צבאיים, תעסוקתיים ועוד. אם נאסור על שימוש בפייסבוק, בעצם נשלול את הזכות לחופש הביטוי.

דוגמות לכך מובאות מארה"ב, שריף בי-ג'יי רוברטס מהמפטון, פיטר שישה עובדים בטענה כי תמכו (לחצו לייק בעמוד הפייסבוק של המתחרה) במי שהתמודד נגדו בבחירות ב-2009 שבהן נבחר מחדש. עובדים טענו כי חופש הביטוי שלהם המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה נפגע.

במידה ונאפשר חוק שכזה, שיאסור על חופש ביטוי בתקשורת ובמדיה החברתית, אנשים יפחדו להגיב, יפחדו לומר את דעתם, ובעצם נגזול מהם את חופש הביטוי שלהם, דבר שיגרום למרמור ולכעס בחברה, על אי היכולת לומר את אשר מקומם אותם. בהמשך לדוגמה שניתנה, הגיב יוג'ין וולוך, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ומתח ביקורת על ההחלטה. לדבריו, למרות שלחיצה על לייק לא תמיד מהווה ביטוי ברור, אין ספק שהיא מהווה ביטוי שצריך להיות מוגן.

אי לכך אנו חושבים שחופש הביטוי הוא ערך עליון, על כל אדם חלה הזכות לומר את אשר בדעותיו ללא פחד, וללא שיפוט.

2.      חופש המידע –

במדינה דמוקרטית, צריך לתת מקום לחופש המידע, חופש המידע הוא בעצם סוג של הרחבה לחופש הביטוי, זכות אנושית בסיסית. לכל אדם יש זכות לדעת וליידע, בכל צורה שהיא דיבור, דפוס, כתב, אינטרנט, תמונות ואומנות. בשימוש בפייסבוק אנו נחשפים לא מעט לחופש המידע, שבו מפורסמות קריקטורות המביעות דעה פוליטית, או משפטים ומילים המביעים התרעמות כנגד חוק או כנגד פגיעה בזכויות. בפייסבוק ישנה האפשרות לפתוח קבוצות, ודפים המביאים מידע בנושאים מגוונים, זכויות, פוליטיקה, מדיה ותקשורת, אישיים, מפורסמים, מוזיקה, ספרים ועוד. במידה ונאפשר חוק המגביל את הפייסבוק, בעצם ניצור צנזורה לחופש המידע, מידע רלוונטי רב פשוט יצונזר מהרשת. וימנע מהאנשים את הזכות להיחשף למידע הנ"ל.

בחמישה עשר בינואר 2013 השיקה פייסבוק את מנוע החיפוש החברתי ("Graph Search"), מנוע חיפוש פנימי על צירי הזמן אשר נותן גישה למשתמש מידע אודות חבריו לרשת החברתית. אמנם החיפוש מניב מידע רב אך השוני בינו לבין המנוע של גוגל הוא שהוא לא מתיימר למפות את הרשת בשלב זה אלא להנגיש למשתמש ברשת החברתית קישורים והקשרים אשר רלוונטיים לאישיותו ולצרכיו.        .

ישנן מדינות רבות אשר עוסקות בצנזורה נרחבת מאוד על האינטרנט בכלל ובפייסבוק בפרט, ביניהן המוכרות לנו, איראן, צפון קוריאה, וסוריה. מטרת הצנזורה שלהם היא להעלים (לצנזר) את הזוועות ואת הפגיעה בזכויות האדם שהן מבצעות באזרחיה, מלחמת האזרחים בסוריה – מצונזרת לרוב, מעט מאוד מידע יוצא החוצה. צפון קוריאה, אין הרבה מידע על המתרחש בתוך המדינה אלא רק כשמפרסמים גורמים רשמיים בממשלה. סין זכתה לכינוי "חומת האש הגדולה של סין" אשר מפעילה מערכת צנזורה נרחבת על יצוא מידע מחוץ לגבולות ה IP  של המדינה, ובכך מונעת בצורה מוחלטת את חופש המידע.

אם במדינת ישראל יוגבל השימוש ברשתות החברתיות תפגע גם הזכות לחופש המידע. אל לנו להפוך להיות כמו המדינות הדיקטטוריות שצוינו לעיל.

3.      מחבר בין אנשים –

פייסבוק בהיותו רשת חברתית, מטרתו היא לחבר בין אנשים שונים ממקומות שונים, רחוקים או קרובים, בעלי גישה לרשת האינטרנט העולמית. בזכות יכולת זו, אנשים רבים יכולים לשמור על קשר גם ממרחקים גדולים, ללא עלות כספית מיותרת. בני משפחה הגרים במדינה אחרת, חברים שעברו לעיר אחרת, ילד הנמצא בטיול שלאחר הצבא. קשר נוסף שניתן להשיג בפייסבוק הוא עם אנשים שלאו דווקא מכירים, ניתן להכיר אנשים חדשים בקרבת ביתך, בעירך, במדינה שלך, או אפילו במדינות אחרות, מעבר לאוקיינוס. חשיפה לתרבויות שונות, שפות זרות, מוזיקה אחרת, הפייסבוק נותן מענה על כל הדברים הללו.

חלק מהיכולת לשמור על קשר ממרחק עם בני משפחה אינו רק בצ'אט כתוב שהפייסבוק מציע, לאחרונה הרשת החברתית פייסבוק התאחדה עם רשת חברתית אחרת שנקראת סקייפ, כך שניתן לבצע בתוך הפייסבוק שיחות וידיאו או הקלטת הודעות בדומה לוואטס-אפ (שגם הוא לאחרונה נקנה על ידי פייסבוק, מעצמת על של ממש). ניתן לראות את בני המשפחה ולשמוע אותם, הורים שילדיהם יצאו לטיול במזרח הרחוק, או דרום אמריקה יכולים לדבר עם ילדיהם ולראותם בלייב, בווידאו צ'אט.

בנוסף לכך היכולת להכיר אנשים מתרבויות שונות היא דבר עצום בפני עצמו, אוכל לספר שאני עצמי למדתי שתי שפות זרות ברמה מעולה רק בזכות הפייסבוק. היכולת שלנו לתקשר עם אנשים שונים היא דבר שהוכר עוד משחר ההיסטוריה כפי שצוין בהקדמה, הצורך של האדם להתחבר עם תרבויות שונות, לתקשר, בכל דרך שהיא, הצמא לידע, הפייסבוק נותן מענה לכל אלו.

במידה ונאסור את הרשתות החברתיות אנחנו נמנע הרבה מההטבות שהוא מציע לנו, שהם שמירה על קשר ללא עלות כספית, היכרות עם אנשים מתרבויות שונות דבר שלא יתאפשר בצורה כזאת מהירה ללא נסיעה למדינה אחרת.

טיעונים נגד:

1.      פגיעה בפרטיות  –

ככל שהאתר הפך לפופולרי יותר כך הוא הפך למקור למעשים שליליים שונים שבהם פייסבוק מנסה להילחם, חלק מהמעשים הללו נוגעים לפגיעה גסה בפרטיות של המשתמש בתחומים שונים, גניבת זהות, שליחת דואר זבל, שימוש דרך הסלולרי וחשיפת מיקום גיאוגרפי (GPS) בזמן אמת, שימוש במידע שיחות כראיה כבילה בבית משפט, ריגול תעשייתי או צבאי.

רוב מוחלט של משתמשי פייסבוק אינם יודעים להגדיר את הפרטיות שלהם בהגדרות המשתמש, אי לכך הם חשופים בצורה מוחלטת לזרים, ולאנשים לא רצויים העלולים להזיק להם, ולנסות לגנוב מהם מידע אישי ותמונות, ובכך ליצור משתמשים מזויפים, בזהות בדויה על מנת לפגוע, או ליצור רושם רע על האדם שלו נגנבה הזהות. אי שימוש בהגדרות הפרטיות גורם לחדירה מוחלטת, הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק הן שיתוף פומבי וזמינות דף אישי לכולם.

על ידי שימוש בכתובת האימייל שלך ומתן אישור בשימוש אפליקציות בפייסבוק לשימוש בתמונותיך האישיות או בפרטייך האישים, בעצם יוצר האדם מצב שבו הוא נותן גישה לאנשים לא רצויים להשתמש בכתובת המייל שלו לדואר זבל מזיק או לספאם פרסומי. בחלק מהמקרים נשלחות הודעות מייל מזיקות המכילות וירוסים או תוכנות רוגלות המפרות את כל האפשרויות של האדם לפרטיותו.

בשימוש בפייסבוק על ידי אפליקציית הסלולר, בכל הודעה שנשלחת, נשלח גם מיקומו הגיאוגרפי (GPS) של המשתמש, במידה ולא הגדיר לכבות את הגדרות המיקום האוטומטי. דבר החושף את האדם לפגיעה נוספת בכך שהוא לא יכול להסתיר היכן הוא נמצא בכל זמן נתון.

דבר נוסף הוא הנתונים המראים שבכמה מדינות בעולם שיחות אישיות בפייסבוק בעל תוכן שיכול להפליל אותך בקשירת קשר לפשע, משמשות כראייה כבילה בבית משפט, וניתן לשלוף אותן מבלי להיכנס אל המחשב הפרטי שלך, הכל שמור במאגר של פייסבוק ברשת.

שימוש בפייסבוק במחשבים של חברות גדולות, או מוסדות צבאים או ממשלתיים עלולים להוביל לגניבת מידע קריטי, אשר יפגע בפרטיותה של החברה או המוסד אשר יפגע.

בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם "שקריים" (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון). מבדיקה שנערכה, החשבונות המזויפים מתחלקים לשני קבוצות, אחת שאיננה מזוהים – חיות מחמד או עסקים, והשני פרופיל מזויף לשימוש שאיננו תקני, כלומר למטרות פגיעה, דואר זבל, הפצת וירוסים ופגיעה בפרטיות.

ברור שאיש אינו רוצה שפרטיותו תפגע בצורה כל כך בוטה, אי לכך הגבלת הפייסבוק בחוק תגן על האזרח ועל פרטיותו בעתיד, ותשמור על זכותו לפרטיות.

2.      גזענות ועידוד פשעי שנאה ואלימות -

כחלק מחופש הביטוי בפייסבוק, נולדה תופעה שבה אנשים מסוימים משתמשים בפייסבוק כפלטפורמה להתבטאויות אלימות, גזעניות, ופוגעניות למיניהם. בשל ריבוי המשתמשים בפייסבוק, ישנם גם משתמשים אשר דעותיהם קיצוניות, בפייסבוק לא יכולים לפקח על מיליארד משתמשים בצורה קבועה לכל משתמש באופן אישי, לכן הרבה דברים שלא עוברים צנזורה עולים לפייסבוק ופוגעים בקבוצות גדולות של אנשים אשר נחשפים לתוכן זה, שהרי פייסבוק הוא בעל חופש מידע, וכבעל חופש מידע, הכל זמין בלחיצת כפתור.

חלק מהדוגמות שניתן למנות, פורסמו על ידי פייסבוק  רק לאחר שהוסרו מהאינטרנט, ביניהן:

שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק.

עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן ארבע עשרה והכריז על העשרים בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.

קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל בחמישה עשר במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש".

קבוצות רבות שקוראות לדה-לגיטימציה (וברוב המקרים גם להשמדה) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית.

ישנן עוד דוגמות רבות, אך אתמקד בדוגמה אחת נוספת המציגה פגיעה בפייסבוק, הצקות ואלימות מילולית בידי בני נוער בפייסבוק ובבית הספר, הובילו לכך שהנער דוד-אל מזרחי בן השש עשרה תלה את עצמו באמבטיה, ונמצא ללא רוח חיים. הילד ספג התעללות מילולית קשה בפייסבוק, ואף התעללות פיסית בבית הספר, מקרים כמו זה מתרחשים ברחבי העולם מספר פעמים בשנה. האם זה מה שאנחנו רוצים לילדינו? יש להגביל את הפייסבוק ולשים קץ לאלימות שאין לה מפקח, הפייסבוק דומה לכביש מהיר שאין בו שוטר שישים סדר. כך היא האלימות המילולית בפייסבוק, אין מפקח שיגביל ויעצור דברים לפני האסון.

3.      התמכרות ואובדן היכולות הוורבליות ביחסים בין אנושיים –

אנשים המשתמשים בפייסבוק, מגיעים למצב שבו הם מתמכרים לשימוש, אינם יכולים להיות רגע אחד ללא המכשיר הסלולרי ולראות מה כתבו עליהם, מה ענו להם, או כמה לייקים עשו להם – הם מכורים לחופש המידע המהיר. לא יכולים לעצור את עצמם מלהיות רגע אחד מנותקים מ'להיות בעניינים' (לדעת מה קורה בכל רגע נתון). נתונים מראים שתלמידים בבית ספר לא עוזבים את מסכי הטלפון מהפייסבוק. המורים נאלצים להתמודד עם מכה קשה, שאין לה תרופה.

בחברה שכל כולה מכורה לפייסבוק, אנשים שכחו איך זה לדבר פנים מול פנים, הם מאבדים את היכולות הרטוריות של הדיבור (בכך נהיים פחות טובים בדייביט) כי הם לא מסוגלים לדבר שיחה חופשית בדיבור שאינה כתובה.

שוכחים מי הם החברים שלך, בפייסבוק כולם חברים שלך, גם כשאתה לא מכיר אותם אישית ומסתובב איתם יום יום.

חלק מהתמכרות הפייסבוק והבהייה במסך מונעים מאתנו, חשיפה לאור השמש לקבלת ויטמינים חיוניים, ואף פוגעים בעיניים. הסתכלות ממושכת במסך אלקטרוני פוגעת בעיניים, דלקות עיניים, ירידה באיכות הראיה, יובש, עייפות, קושי להיות באור השמש, כל אלו נובעים מהתמכרות לפייסבוק.

נכון שפייסבוק עוזר לשמור על קשר ממושך עם אנשים וקרובי משפחה רחוקים בצורה יומיומית, אבל האם זה מונע מאיתנו לשמור על קשר בדרכים אחרות? האם זה צריך לבוא בחשבון על חיים נורמליים ויחסי בין אנוש נורמטיביים, שלא באים בדרך מסך?

בפרסום אחרון שהתבצע באקדמיה אמריקאית לרפואת ילדים, נמסר שהפייסבוק יכול לגרום למצבי דיכאון אצל ילדים ונוער, בשל בילוי ממושך בפייסבוק, הם נחשפים לתכנים אלימים, סמים ואלכוהול, ואף פונים לשימוש בהם.

מחקר נוסף מראה שאנשים הנוטים להפרעות אכילה נמצאים יותר ברשתות החברתיות. אם ההורים היו מדברים איתם יותר ונותנים יחס רב יותר, הילד לא היה מחפש זאת באינטרנט או ברשת החברתית ובכך נמנעת הפרעת אכילה מיותרת.

כל זה מפנה אותנו לתמיכה בחוק של הגבלת השימוש של הפייסבוק.

הקוראים מוזמנים להגיב ולהביע דעה בסוגיה הזו