אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

גרנר ושוורץ

 מאת: מורן סרוסי|

השחקן יונתן שוורץ הגיע השבוע לרדיו אורנים וגם אנחנו שמענו את התובנות שלו על התרבות בצפון. ואגב, הוא קובע בנחרצות שיש אלטרנטיבה צפונית ולא הכל שחור

כמה פעמים כבר שמענו את המשפט שאין תרבות בצפון? שאין לאן לצאת, אין מה לראות ושהכל מתרכז בתל אביב? רבים אומרים את זה, כותבים את זה ואפילו מתלוננים על זה. אבל אם להקשיב לשחקן יונתן שוורץ, המנהל האמנותי ובעליו של תיאטרון 'הסטודיו' בחיפה, המצב לא כזה רע ולא כזה שחור. יש מה לעשות, יש לאן לצאת  וצריכים להיות אופטימיים.

יונתן הגיע השבוע לראיון ברדיו אורנים, כשעל הפרק נושא מרתק: תרבות בצפון. מפיקת הרדיו, גילי סילמן, היא שהזמינה אותו ורגע לפני שהוא נכנס לאולפן, שמענו קצת את הערכותיו לגבי חיי התרבות בצפון.

יונתן נראה צעיר יותר ממה שחשבתי. הרקורד העשיר שלו מתאים לאיש הרבה יותר מבוגר ודווקא היה לי נחמד לראות איש צעיר שמצליח והוא כבר בעל ניסיון כה עשיר.

הוא חיפאי בן 34, שחקן בוגר 'ניסן נתיב', מנהל אמנותי ובעליו של תיאטרון 'הסטודיו' בחיפה, במאי, יוצר ואני בטוחה שאפשר למצוא עוד כמה שמות תואר שיתארו את הבנאדם המוכשר והאינטליגנט שיושב מולי.

את דרכו האמנותית החל בגיל 13, כאשר העלה הצגה יחד עם מועצת התלמידים בבית ספרו ומאז הכל היסטוריה. "חיי השתנו מקצה לקצה ברגע שגיליתי שאני שחקן, תיאטרון בשבילי זה דרך חיים, לא מקצוע, ברגע שאתחיל להסתכל על התיאטרון כמקצוע אני אפרוש".

בצבא שירת בתיאטרון צה"ל לצידם של  יהודה לוי, אפרת בוימלד, חברי הפיג'מות ועוד. "אני הייתי שם הכי פחות סלב, ושם למדתי באמת לראות כל אחד כבנאדם בפני עצמו".

כיום, כאמור, הוא בעליו ומנהלו אמנותי של תיאטרון הפרינג' היחיד בחיפה שחוגג השנה 10 שנים להיווסדו.

דווקא מהתרבות בצפון הוא מרוצה – "הצפון הפך להיות סוג של אלטרנטיבה לכל מה שקורה מדרומה לחיפה. יש לאן לצאת למרות כל מה שאומרים".

הוא מבחין בין התרבות בחיפה לתרבות בצפון מחוץ לחיפה ויש לו גם ביקורת על כך: "חיפה רוצה להיות מאוד מיינסטרים, כמו ת"א, והטעות בכך היא שזה בא על חשבון האמנות העצמאית ולא משקיעים בתשתיות- מייבאים מת"א מופעים ולא נותנים מקום ליצירות מקומיות. יש מקום לעורר את ראש העיר וחבר מרעיו ולהגיד: תנו כבוד לאמנות המקומית".

בלהט השיחה נכנס מוטי גרנר, השדר שאמור לראיין את שוורץ בתכנית הקרובה "על מחשבים ומחשבות". אני נאלצת לשחרר את שוורץ לשיחה של שעה עם גרנר. שיחה על אמנות, במה, תיאטרון, תרבות ובעצם על מהות חייו.