הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

1 מאי, 2014 פורסם ב מה בקמפוס
אין תגובות

יורים על הצרכן

 הראל גולשטיין, בן 25, סטודנט בשנה א' בחוגים לתקשורת ואזרחות, מספר מה כל כך מושך אותו אל עולם התקשורת ואיך ברגע גורלי אחד החליט ללמוד ב"אורנים"

 הראל 2

החלטתי ללמוד ב"אורנים" בהבזק די מהיר, רגע אחרי החיסונים בדרך לסיבוב שני בהודו, כשהחלטתי שנמאס לי מהשטויות ושהגיע גם הזמן שלי להיות קצת חנון, ממוסד ושקדן. זנחתי את הרעיון לטעום עוד קצת מההימלאיה ובלב שלם אמרתי לעצמי שאני מוכן. המוכנות הזאת איננה מובנת מאליה בעיניי, ואם הייתם אומרים לי בתיכון שיבוא יום ואלמד במכללה לחינוך כנראה שהייתי מגיב במשהו כמו 'יה רייט. פאק אוף'. בכל זאת אני כאן ואפילו מרוצה מאוד. המכללה מספקת לי אווירה חמה ותומכת, הלימודים מעשירים, האנשים איכותיים ורציניים.

את חיבתי לעולם התקשורת גיליתי במגמה בתיכון, כשהבנתי עד כמה אני נמשך אליו, עולם מטורף שבו אומרים לנו מה לחשוב, איך לחשוב, מה לקנות ומתי, ועל הדרך, פה ושם, מבדרים אותנו. דווקא מתוך ההיבטים הללו אני נהנה לעסוק ולבחון את אמצעי התקשורת, את הדרך הקיצונית שבה משפיע כל הנאמר וגם את מה שלא נאמר, שיכול להשפיע אפילו יותר.

לימודי התקשורת, לפחות במהותם, הם אינטר-טקסטואלים בטירוף וזה חלק עצום מהכיף. ההישענות על ידע תרבותי, הבנה פוליטית מסוימת וצרכי השוק על כל היבטיו, הם בלתי נפרדים מעיסוק אינסופי בסוגיות האקטואליות והרלוונטיות שסובבות אותנו. עדיין חשוב לזכור, שמה שבאמת רוצים זכייניות הערוצים, מפיקי החדשות, יצרני הפרסומות ואפילו הגאונים שהביאו לחיים את "משחקי הכס" – הוא כסף. אפשר לקרוא לו רייטינג אם הקונוטציה פחות שלילית לטעמכם, אבל היא לא פחות טהורה.

בעולמנו המורכב והמשונה, ובתקופה שבה השינויים החברתיים והטכנולוגיים גדלים ומתרבים מרגע לדודלי (שימו לב שאפילו חשבונות ה"אינסטגרם" של דוגמניות נהיו אמצעי תקשורת המונים. ל'פרזנטורית הלאומית', לדוגמה, יש 1,238,000 עוקבים), חשוב לדעת -  הצרכן לעתים נהיה המוצר; הסקרן מוצף בדמגוגיה ששוטפת את ראשו וברסיסי מידע רלוונטי; והמשועמם הזה צריך לבלוע בשקיקה את כמויות הריאליטי שהערוצים המסחריים יורים עליו, רק כי הם יכולים. על אף כל זאת עולם התקשורת מרתק ועוזר לעולם ולחברה בהרבה צורות ודרכים אחרות (אגב, ברור שאחת מהן היא "שובר שורות").

מהאמנים הבולטים שיוצאים כנגד המסחור הכבד שרווח היום בכל כך הרבה מתחומי החיים ובתקשורת בפרט, כתבה הלהקה Tool כך, ועל הדרך גם צחקה קצת על עצמה:

"All you read and

wear or see and

hear on TV

is a product.

Begging for your

fat ass dirty

dollar.

So shut up and

buy my new record" (Hooker with a penis).

את הערך המוסף, או שלא, אתן לכם להבין בעצמכם.

בלימודי האזרחות אני מאוהב לא פחות, אבל קיטרתי מספיק.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>