אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

נתנאל גדעוני, סטודנט בשנה ד' לתקשורת ולחח"ק, משלב את שני התחומים האהובים בחייו וחולם בכך להעצים נערים ונערות בסיכון

החלום שלי הוא להקים סטודיו חינוכי לצילום. חלום זה מאחד שני תחומים ועולמות המעסיקים ומסקרנים אותי מאוד, שאותם אני לומד ושבהם אני עוסק וחי את כל חיי עד כה.

כנער הייתי פעיל בתנועות הנוער ביישוב יסוד המעלה -  כחניך, כמדריך שלוש שנים רצופות וכמרכז פעילויות נקודתיות ורב שנתיות. במסגרת זו הכרתי את התחום הדיגיטלי, שאותו שילבתי כפעיל בתנועת הנוער במושבה שבה גדלתי.

באותה עת, כשהייתי נער בגיל 16, רכשו למתנ"ס שבו הייתי פעיל מצלמת וידאו ומחשב לעריכת סרטים. כבר ביום הראשון להגעת הציוד התחלתי לצלם אירועים ביישוב. תוך כדי כך למדתי כיצד לערוך את החומרים. עשיתי זאת בהתנדבות וללא הדרכה, דבר שגרם לי להבין כי אכן זהו תחום הקרוב אליי וכי אני יכול לפתח וללמוד אותו באופן עצמאי. האירועים היישוביים שתיעדתי והפידבקים שקיבלתי בעקבות הצילומים חיזקו אותי וגרמו לי כבר אז להבין, שהשילוב של עבודה עם נוער ועם צילום יהיה התחום שבו אעסוק למחייתי.

היה לי די ברור שאעבוד כמדריך בחינוך הבלתי פורמאלי, ואכן, מיד עם שחרורי מצה"ל התחלתי להדריך ילדים בכיתות ד'-ו' בקיבוץ נאות מרדכי. בשעות הפנאי התעניינתי מאוד בדרך שבה ממירים קלטות ולאחר שלמדתי לעשות זאת הצעתי את השירות גם לאנשים פרטיים. כשהציעו לי לערוך חומרים בזכות הידע שרכשתי – עסקתי גם בזה.

כשהטיול הגדול שלאחר הצבא הסתיים מצאתי עצמי בפרשת דרכים ובהתלבטות: "מה אלמד? חינוך או תקשורת?" שני תחומים המעניקים לי סיפוק ומימוש עצמי. כשהציעו לי במכללת "אורנים" ללמוד חינוך חברתי קהילתי בשילוב תעודת הוראה בתקשורת הרגשתי שלימודים אלה נועדו בדיוק עבורי.

בזמן הלימודים רקמתי חלום. בחלומי אני רואה כיצד אני בונה ומפתח מקום שבו אעבוד עם נערים בסיכון באמצעות צילום, עריכה ומיומנויות נוספות (המשולבות בתוכניות העצמה הוליסטיות). אוכל להביא למיצוי יכולותיהם, לחיזוק האמונה שלהם בעצמם ואף לשלבם במעגל העבודה.

בימים אלו אני מרגיש שאני צועד בצעדי ענק לקראת הגשמת החלום שלי. מיד לאחר חג הפסח אתחיל להעביר הדרכות בחוג וידאו במסגרת התוכנית "עיר ללא אלימות" הפועלת בישובי עמק יזרעאל, ומשם – השמיים הם הגבול.