הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

13 מאי, 2014 פורסם ב תקשורת
אין תגובות

האם לחייב סטודנטים להוראה לתרום לקהילה?

 shutterstock_53106343_531x800

מאת: מורן סרוסי |

הדילמה הזו היא אחת מני רבות שנדונה במסגרת קורס דיבייט של החוג לתקשורת. יש דעות בעד, יש נגד, וכל אחד מגבש כך את עמדתו

הגדרה קצרה: תרומה לקהילה היא תרומה התנדבותית ללא כל תמורה בחברה, הכוללת מתן סיוע בתחומים שונים כגון בריאות, חינוך, סעד, רווחה וכיוצא בזה. תרומה לקהילה מסייעת להעצמת הקהילה והחברים בה.

המצב כיום - כיום סטודנטים להוראה וסטודנטים בכלל, אינם מחויבים לתרום לקהילה. ישנם סטודנטים אשר תורמים לקהילה בהתנדבות אך הם אינם רבים ורוב הסטודנטים אינו תורם ואינו פועל בקהילה שבה הוא חי ללא תמורה כלשהי. המכללות לחינוך מעודדות מעורבות חברתית ואף נותנות אקרדיטציה למעורבים ולפעילים בקהילה, כמו כן ישנן מלגות שונות בחסות גורמים שונים כגון ארגון ניצולי שואה, אגודת 'ידידים', ארגון 'שדמות' ועוד המעניקות סכומים כספיים למעורבים חברתית.

סטודנטים מתכניות המצטיינים של משרד החינוך בכל המכללות לחינוך בארץ מחויבים לעשייה חברתית בכל שנת לימודים כחלק ממחויבותם לתכנית. כמו כן, מחויבים תלמידי כיתות י' במחויבות אישית לפעילות בקהילה, זאת כתנאי לקבלת תעודת בגרות.

ההצעה היא: חיוב סטודנטים להוראה בפעילות ובתרומה לקהילה במסגרת הלימודים לתואר, זאת כתנאי לקבלת התואר ותעודת ההוראה.

טיעונים בעד-

1. דוגמה אישית – סטודנטים להוראה הם מודל לחיקוי שכן הם יהיו בקרוב המורים של דור העתיד. כולנו רוצים דור של ילדים שיגדלו להיות אנשים טובים בעלי ערכים, מוסר, לב טוב, אקטיביים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית ובעלי רוח התנדבותית. לכן מן הראוי כי המורים לעתיד יהוו דוגמה אישית עבור אותם תלמידים. מורה לא יכול לחנך ולהתוות דרך לפעילות חברתית ולתרומה לקהילה כאשר הוא בעצמו לא היה כזה ואינו מאמין בגישה ובדרך זו. לכן יש לחייב סטודנטים להוראה לקחת חלק פעיל בתרומה לקהילה שבה הם חיים כדי שדבר זה יהיה גורם מדרבן ומאיץ לפעילות של תלמידיהם ולחינוך שלהם לערך חשוב זה.

אני מאמינה כי רובנו רוצים חברה תומכת, חברה שרואה את החלשים בגובה העיניים ודואגת לעזור להם, חברה מגובשת, חברה איכותית שאנשיה הם אנשים בעלי ערכים ומוסר. את הדברים האלו אפשר להשיג באמצעות חינוך למעורבות חברתית ולפעילות בקהילה והראויים ביותר לעשות זאת הם סטודנטים להוראה העתידים להפוך, בעוד כמה שנים בלבד, למורי דור העתיד. הם יהוו מודלינג בפעילותם, זאת בתקווה שימשיכו ויעבירו את המעורבות שלהם ואת רוח ההתנדבות לתלמידי הכיתות אותם ילמדו.

2. אם לא עכשיו אימתי – כפי שטענתי בטיעון הקודם, סטודנטים להוראה צריכים להוות מודל לחיקוי עבור התלמידים שיהיו להם בעתיד הקרוב ואין זמן טוב יותר לכך מאשר זמן הלימודים האקדמיים. כאשר כבר יכנסו לתפקיד ההוראה בפועל לא בטוח שיהיה להם זמן לפעילות חברתית ולתרומה לקהילה, שכן למורה תפקידים רבים וחשובים כגון: הכנת שיעורים, הכנת ובדיקת מבחנים, מעקב אחר תלמידים ויצירת קשר עם הוריהם. ואין אפשרות לחייבם לפעילות חברתית בקהילה בשל כך.

סטודנטים, בהיותם בני גילאים צעירים לרוב, הם בעלי זמן, כוח ומוטיבציה רבה יותר ולכן יש לנצל זאת לפעילות חברתית ולתרומה לקהילה. לא כולם יודעים שיש אפשרות כזאת וחלקם מעדיפים לקחת צעד אחורה ולא להיכנס לעניינים אלו של התנדבות. לכן, חיוב סטודנטים למעורבות חברתית יגרום לסטודנטים למצות את המוטיבציה, הזמן והיכולות שלהם למען תרומה חברתית וערכית לקהילה שבה הם חיים. כך גם החברה תרוויח מכך וגם הסטודנט הפועל כפי שאפרט בהמשך.

3. תרומה אדירה לקהילה – תארו לכם אלפי סטודנטים מתנדבים באזור קריית טבעון וחיפה למשל. איזו מן חברה וקהילה דבר זה יצור? האין יותר מושלם מלראות אלפי סטודנטים מתנדבים, פועלים ותורמים למען אנשים ולמען אוכלוסיות קשות יום, אוכלוסיות נזקקות וכן הלאה.

ועכשיו תכפילו את זה פי עשרים, כמספר המכללות לחינוך בארץ, ותחשבו איזו מן מדינה תהיה לנו. מדינה בעלת אופי של ערבות הדדית, שבה אחד עוזר לשני, ואחד תומך בשני. אני בטוחה שזה יגרום גם כן לאנשים נוספים, מלבד הסטודנטים לחינוך להתנדב, ליזום, לפעול ולהיות אקטיביים בדרך לשינוי פני המדינה והחברה שלנו לכיוון חברה טובה ומתוקנת יותר.

ומתוך שלא לשמה בא לשמה – לפעמים הדברים צריכים להיכפות ולבוא כהוראה מלמעלה ואולי בהתחלה הדברים יבואו מתוך צורך למלא את המחויבות, אבל בהמשך הדברים כבר יחלחלו לסטודנטים. כאשר יראו כיצד העשייה שלהם יכולה למנף תהליכים, יכולה להרים ולרומם ילדים, זקנים, מוגבלים וכן הלאה, החשיבות של המעורבות החברתית תקבל אצלם תוקף משמעותי יותר והסטודנטים יוכלו לפעול ממניעים טהורים גרידא.

לכן אני חושבת שיש למעורבות חברתית כוח עצום לחזק ולתרום לקהילות קשות היום בארץ ואין יותר טובים מהסטודנטים להוראה לעשות זאת.

4. פיתוח וחיזוק הסטודנט התורם – לתרומה לקהילה ולפעילות חברתית יש יכולות להעצים את האדם הפעיל חברתית. אין עוררין על כך שמעורבות חברתית מחזקת אצל האדם הפועל יכולות הנהגה, יכולות ביטוי אישי, גילוי יחס של כבוד לכל אדם. כמו כן היא מגבירה את הביטחון העצמי, מחזקת את הדימוי העצמי, מפתחת יכולת חמלה אנושית, מחזקת כישורים חברתיים ובכך תורמת רבות לחיזוק ולהעצמת האדם הפועל.

אין פלא שמשרד החינוך מחייב את תלמידי כיתה י' במחויבות אישית למען הקהילה, שכן הוא מודע לתרומה הרבה של מעורבות זו להעצמת התלמיד. כל שכן מעורבות חברתית יכולה לפעול ולהעצים גם את הסטודנט הפעיל. וכפי שאמרתי לעיל, בטיעונים הקודמים, יש ערך להעצמת ולחיזוק סטודנטים להוראה דווקא.

מתוקף סיבות אלו אני טוענת כי יש לחייב סטודנטים להוראה למעורבות חברתית בקהילה. דבר זה יתרום לסטודנטים עצמם, לתלמידים שלהם בעתיד, ולקהילה שבה יפעלו.

טיעונים נגד-

1.בחירה חופשית – לכל אדם באשר הוא ישנה זכות בחירה חופשית שהיא זכות בסיסית שניתנת לכל אדם עוד כאשר הוא נולד. לאדם יש זכות לבחור מה יעשה בחייו ומה לא יעשה. לשם הגבלת זכות הבחירה החופשית נדרשת הצדקה ממשית ולא נגביל זכות זו בשל כל סיבה.

כפועל יוצא מהזכות לבחירה החופשית, לכל סטודנט יש זכות לבחור אם לפעול ואם להיות מעורב בחברה או לא. ישנם סטודנטים שאינם רואים עצמם כחלק מהחברה או מהקהילה שבה הם חיים וזו זכותם לא לקחת חלק בפעילות התנדבותית כזו. אין אפשרות להצדיק הגבלה של זכות זו בשל היתרונות והתועלת שתביא איתה המעורבות החברתית של הסטודנטים, שכן הסטודנטים יכולים גם להתנדב לשם כך, לכן אין הצדקה לחייבם לעשות זאת ואין הצדקה ממשית להגבלת חופש הבחירה שלהם.

בחירה חופשית היא ערך נעלה בחיים במדינה דמוקרטית, וחיוב אנשים ובכללם סטודנטים להוראה, הינו בגדר הדחקה וביטול של הבחירה החופשית במדינה. מן הראוי כי סטודנט הרואה צורך בפעילות ובתרומה לחברה ייקח בכך חלק, ומי שאינו רואה בכך חלק או חשיבות לא חייב לעשות זאת ואין הצדקה לחיוב כל אדם באשר הוא להתנדבות כלשהי, וכיוצא בזה סטודנטים להוראה.

2. כפיה לא מביאה לתוצאות ממניעים אמתיים – כל דבר שנכפה על אדם לא יבוא ממניע אישי ואמתי שלו. כאשר כופים על אדם דבר מסוים שהוא אינו מוכן לו מלכתחילה ואינו בא מרצון ומיוזמה שלו, התוצאות שנשיג תהיינה תוצאות הפוכות. מה שסביר להניח שיקרה, במידה ונחייב סטודנטים למעורבות חברתית. יהיו סטודנטים שימרדו במעורבות, שלא יראו בה התנדבות ולא יראו בה כדבר משמעותי שהיו מסוגלים לראות אילולא החיוב, ויעשו אותה רק על מנת לסמן וי.

אני רואה חשיבות רבה במעורבות חברתית של סטודנטים להוראה, אך חיוב וכפייה אינם דרכים נכונות. יש לפעול במניעים אחרים שאינם כופים ומחייבים את הסטודנט להתנדב. שכן התנדבות כשמה כן היא – דבר שאדם עושה מחפץ ליבו ללא כל תמורה, וכאשר אנו כופים סטודנטים לתרום, אנו מונעים ממנו את האפשרות לפעול בלב שלם וללא כל תמורה – שכן הוא עושה את 'ההתנדבות החובתית' הזו לשם סימון וי לקבלת התואר.

במקום כפייה וחיוב, יש לחנך את הסטודנטים וללמד תכנים שיעלו את ערך התרומה לקהילה בעיני הסטודנטים. אציע לשם כך מספר הצעות: ארגון סיורים למקומות שבהם יש צורך בעזרה מטעם המכללה או אגודת הסטודנטים, ארגון ימי התנדבות מטעם המכללה או מטעם אגודת הסטודנטים, קורסים שהמטלה הסופית שלהם תהיה מעורבות קהילתית או הקמת פרויקט חברתי, אגודת הסטודנטים תארגן תחרות שנושאה יהיה פרויקט חברתי ומי שינצח יופץ הפרויקט שלו במטרה לצרף אליו עוד סטודנטים ופעילים וכן הלאה.

הדוגמות הללו מבהירות שישנה אפשרות לפעול באמצעות מניעים חיוביים ובאמצעות מניעים שבאים משורש העניין – החדרת ערך המעורבות החברתית בסטודנטים. כך יוכלו הסטודנטים לפעול מתוך מניע אמתי של רצון ואכפתיות ולא מתוך מחויבות וכפייה של גורמים עליונים מהם.

3. קושי כלכלי של הסטודנט – מצב הסטודנטים בכלל, וסטודנטים להוראה בפרט לא קל מבחינה כלכלית. הסטודנטים נדרשים לרוב לכלכל את עצמם, את שכר לימודיהם, את הדירה אותה הם שוכרים, את הנסיעות למכללות ועוד הוצאות נלוות רבות. לשם כך הסטודנטים חייבים לעבוד בעבודה אחת לפחות או לקחת מלגות הדורשות מהם עבודה נוספת, זמן נוסף ומשאבים נוספים.

בשל סיבות אלו, סטודנט אינו יכול לפנות מזמנו, גם אם היה רוצה בכך, על מנת לתרום לחברה ולהתנדב בה בצורה מלאה וללא תשלום כלל. דבר זה יגרום לקריסה כלכלית של הסטודנט העובד, הרוצה מחד להצליח בלימודיו, ללמוד למבחנים, לקרוא מאמרים ולהכין שיעורי בית, ומאידך רוצה לתחזק את עצמו מבחינה כלכלית ולעבוד. לכן חיוב סטודנטים להוראה בתרומה לקהילה יגזור על הסטודנטים חיים קשים ואולי אף בלתי אפשריים כסטודנטים עובדים ולומדים.

מתוקף כל הטיעונים הללו אני מסרבת להצעה לחייב סטודנטים להוראה למעורבות חברתית בקהילה. ישנן דרכים טובות ויעילות יותר לשכנע ולגייס סטודנטים להתנדבות אך כפייה וחיוב לא יועילו במקרים אלו כפי שהסברתי לעיל.

הקוראים מוזמנים להגיב ולהביע דעה בסוגיה הזו

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>