הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

12 אפריל, 2014 פורסם ב מה בקמפוס, מל"ח חולמים חינוך
אין תגובות

מקדמת את החינוך הדיאלוגי

רותם בר אילן, מסלול מל"ח

 רותם

אני רותם בר אילן, והנה כמה עובדות מעניינות עליי:

1.      למרות שאני נראית בת תשע-עשרה יש לי שתי בנות – הללי (בת ארבע וחצי) ותמרה אווה (בת שנה) ואני בת שלושים ואחת.

2.      לפני שלוש שנים בניתי בית גדול בהרחבה של קיבוץ רמת השופט ולפני חודשיים השכרנו אותו ועברנו לבית קטן בתוך הקיבוץ –דרך אגב עכשיו אנחנו ממש מאושרים ומרגישים בבית!

3.      דוד בן הזוג שלי הוא יינן (עושה יין) ביקב החברתי היחיד בישראל (יקב טוליפ כאן ליד אורנים בכפר תקווה).

4.      למדתי במשך שנתיים קרקסנות.

5.      רכבתי במשך שנה על סוס שקניתי, במסע סוסים בגוואטמלה ומקסיקו.

6.      בחמש השנים האחרונות אני עובדת במיתר. מיתר זה "בית ספר" אם כי אצלנו זו כמעט מילת גנאי, ראוי לקרוא לזה "בית חינוך" או פשוט"הבית".

(בכל יום שלישי יוצאים לטיול בסביבת בית אורן. הטיול נמשך לאורך כל היום).

אז קצת עובדות מעניינות על מיתר:

1.      מיתר הוא מקום מאוד מיוחד ("שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד") שנמצא בקיבוץ בית אורן כבר תשע-עשרה שנים.

2.      סוג החינוך נקרא "חינוך דיאלוגי" –זה בטח גורם לכמה מכם להיאנח ולחשוב: עוד אחת מהשיטות החדשניות האלה שמנסות להמציא את הגלגל, אבל למעשה זאת שיטת החינוך העתיקה ביותר, המבוססת על רעיון של כפר, קהילה, משפחה מורחבת, מקום של חיים.

3.      אנחנו פשוט לא מאמינים שיש תכנים מסוימים שצריך ללמד ילדים כדי שיהפכו להיות למבוגרים. לא מאמינים בלמידה ככפייה, אך אנו כן מאמינים ושואפים שהידע יהיה חי, עמוק ורלוונטי.

4.      במיתר יש כמאה ילדים בגילאי חמש עד חמש-עשרה, ילדים נורמטיביים (רובם), ממשפחות "רגילות" שפשוט מחפשות חינוך אחר לילדים שלהם.

5.      המוקד של מיתר הוא לתמוך בלימוד אומנות החיים.

 אז איך הגעתי לאורנים?

בעצם אני עובדת במסגרת הזאת תקופה ארוכה מבלי תואר או תעודת הוראה כי המקום פשוט מאפשר את זה, אבל הרגשתי שחסרים לי כלים נוספים או יותר נכון דרך להבין איך ולמה אני פועלת כמו שאני פועלת? באורנים מצאתי תכנית שמתאימה לסוג העבודה שלי, הלא פורמלית.

אני חולמת שיקומו עוד הרבה מקומות כאלה בארץ (כרגע יש רק שלוש מוסדות כאלו) ומאוד הייתי רוצה לקחת חלק בהובלה של הקמת מקום כזה, בעיקר במועצה שבה אני גרה (מגידו). היו לי כמה ניסיונות של שיחות עם הורים ואנשים במועצה להקמת מקום כזה –אבל בלי תואר קצת קשה לשכנע את הממסד. אני ממש מקווה שעם התואר ועם הניסיון אני אוכל להגשים את החלום הזה יותר בקלות.

וחלום נוסף שיש לי זה לעשות מסע סוסים עם המשפחה שלי במונגוליה.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>