אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

תלמידי ביה"ס שקד

 ביום חמישי, ה-06.03.2014, התקיים באורנים יום עיון בנושא משאלות בספרות ילדים בהנחייתה של ד"ר שרה קליין

ביום חמישי אולם הדומי היה מלא במרצים, בסטודנטים (סטודנטיות בעיקר) ובאנשים מחוץ לאורנים, שהגיעו לשמוע חידושים וגילויים בנושא משאלות בספרות ילדים.

ראשונות עלו שתי נכדותיה של סופרת הילדים מרים רות ("תירס חם", "פודי הקיפוד"), והציגו את פועלה של סבתן מנקודת מבטן האישית, בליווי מצגת תמונות של ספריה ותמונות משפחתיות.

לאחריהן האירה את עינינו ראשת החוג לתקשורת, ד"ר אריאל פרידמן. בהרצאתה "המשאלה ליצור בעולם דיגיטלי" הציגה משאלות שהביעו תלמידי כיתה ז', דרכם אפשר לראות שינוי. כולם ביקשו גבר חתיך או אישה יפה, וילה, בריכה פרטית, מנקה בבית, פרסום ועושר, או כמו שאריאל ניסחה זאת: היה בעיקר עיסוק ב"חלומות קפיטליסטיים ללא קריירה מוגדרת, ומקצועות מהטלוויזיה – זמרת, רקדנית, כדורגלן". ניצוצות בודדים של תקווה נראו אצל תלמידים שבין היתר ביקשו גם להיות מאושרים.

פרידמן טענה כי צריך שתהיה השתתפות ויצירה בעולם הדיגיטלי, שצריכות להגיע מתוך השכלה. היצירה בעולם הדיגיטלי, כמו שעושים בני נוער ב'יוטיוב' וברשתות החברתיות, נותנת הזדמנות לביטוי אישי, וזאת ניתן לראות במחקר שעליו עובדת פרידמן זו השנה הרביעית. היא הוכיחה לנו שכשמקרבים ילדים בגילאי גן לטכנולוגיה ונותנים להם מצלמה, הם יוצרים אמנות ייחודית. קודם כל, נקודת המבט הפיזית הפתיעה את כולנו כשמולנו התנוססה תמונה של עץ גבוה מצולם מגובה הרגליים של כל מי שישב בקהל, זהו כמובן גובהו של ילד בן שלוש (או ילדה). שנית, נקודת המבט הילדית התגלתה לנו כיצירתיות חכמה שמעניקה אפילו, כן כן, משמעות סימבולית! פרידמן מצאה שצילום בגיל קטן מעשיר את האוריינות המילולית, וסיכמה במסר "האופציה ליצור תלויה בתיווך החינוכי שאנחנו עושים – מורים לתקשורת, גננות, הורים…".

שניה עלתה מרצה בחוג לספרות, ד"ר אילת אטינגר, בהרצאתה "היזהרו במשאלותיכם". ראשית העלתה אטינגר פרדוקס – אם יש לנו משאלה, למה להיזהר? לאחר מכן הציגה ארבעה סיפורים, ודרכם הדגימה את תחומי הסכנה. "הדיג ודג הזהב", למשל, הסיפור המוכר על דג שנתן לדייג שלוש משאלות, מלמד אותנו שלמשאלות יש גבול, משום שהן מעוגנות בחברה ובכלליה, וגם לא לבקש יותר מדי, כי לא ייתכן שינוי מעמדות דרסטי. סיפורים נוספים, לפי אטינגר, מלמדים אותנו לבקש בשכל ולא בהיסח הדעת, לבקש בחכמה, להתנסח באופן מפורש ומדויק, להיזהר מפירוש מילולי שגוי או חלקי ומסוכן פלאי, לא צפוי, כמו דג או רוח. המסר מן האגדות טוען כי אולי עדיף לא לבקש. איך הדבר מתבטא בספרות ילדים? אטינגר טענה כי שם הילדים מתוארים כבודקים את הגבולות דרך המשאלה. ההורים מעודדים אותם לבקש, אך מכוונים לגבולות רציונליים דרך בחינת יתרונות וחסרונות. בשונה מסיפורי אגדות, בספרות ילדים אין סוכן פלאי, עונש או פגיעה, ולכן המסר הוא: תבקשו.

את החלק הראשון חתמה נשיאת המכללה, פרופ' יערה בר-און, שסיפרה על משאלת ילדותה לגלות דברים נסתרים, והצטערה כשהתבוננה בגלובוס והבינה שכל הארצות כבר התגלו. בר-און דיברה על סופרת הילדים מרים רות, וציינה את קסמה "להחזיק ילדים בריכוז מוחלט" ואת יכולתה להביט מלמטה למעלה, מזווית מבטו של ילד קטן שאותה אנחנו, המבוגרים, שוכחים. בר-און קישרה את יום העיון לחינוך והפצירה "לקרוא לא להיכנע לצורך לחזור אל קרקע המציאות ולאפשר לכל אחד לחלום ולהגשים משאלות".

את החלק השני פתחו כ-20 תלמידים מבית הספר האנתרופוסופי "שקד", שנמצא כאן, במכללת אורנים. מלווים בגיטרות, כינור וסקסופון הם שרו וניגנו את "לחלום את הבלתי אפשרי" (תרגום חופשי לשיר "The impossible dream" של Carter).

אחריהם עלו יונתן, מורה בבית הספר האנתרופוסופי, וגלי, אחת ממקימי בית הספר הדמוקרטי בנהלל ומנהלתו בפועל. ב"שיח מחנכים" הם ענו על השאלה "איך זה לחלום ולהגשים?" ותיארו את פועלם, שהתחיל מאפס, ממעט מאוד תלמידים, והתעצם לכדי בית ספר שמונה מעל מאה תלמידים ודוגל בשיטות חינוך חדשות.

טל סלע, שהתבססה בהרצאתה על עבודת המאסטר שלה באוניברסיטת חיפה, סיפרה לנו על "משאלות ותקווה בסיפוריהם של ילדים בסיכון שהורחקו מבתיהם". היא חקרה סיפורים מומצאים של ילדים בסיכון, ודרכם מצאה מספר עובדות: הילדים נכונים לעזור לזולת ולקבל הכרת תודה; גיבור הסיפור, שמסמל אותם, עוזר לזולת אך לו עצמו לא ניתן לעזור, כי הוא הכי חזק. עובדה נוספת מדברת על "בגרות בטרם עתה כמנגנון הישרדות", כלומר לקיחת תפקיד המבוגר כדי להתקיים.

חתמה את המושב השני ד"ר ישראלה וייס, חוקרת ומרצה באורנים במגדר ובספרות ילדים. בהרצאתה "משאלות של נסיכות באגדות חדשות" היא חשפה היבט פמיניסטי, שמתאר נסיכות כעצמאיות, כלובשות מכנסיים וכבוחרות את גורלן. המסרים מתוך אותן אגדות, לפי וייס, מעידים כי "גם נסיכות יכולות להתקיים לבד ולהיות שונות" וכי "אין להיכנע לנורמות חברתיות שאינן מתאימות", כמו לחכות לגאולה אבירית, למושיע או לנסיך.

במושב השלישי והאחרון נכחו ורד קנול-יהלום, שלומית מילמן, מאיר שלו ותמר הוכשטטר, שדיברו גם הם על פנים שונות של ספרות הילדים: על איורים, על דמיון, על כתיבה אישית, וכמובן, על משאלות.

תמונות נוספות מהכנס: