אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

שמי  אורי חן אני בן 28 ממושב נהלל שבעמק יזרעאל.

גדלתי עד גיל 5 בחיפה יחד עם אמי. אני בן יחיד לאמא חד הורית, כבר מגיל צעיר למדתי לחיות עם משפחה קטנה, ודאגתי שיהיו סביבי כל הזמן הרבה חברים.

בגיל 5 עברנו אני ואמי לגור עם סבתא בנהלל. הילדות במושב עיצבה אותי מאוד, בין אם זה לחקור את שדות המושב והפרדסים, לבנות פינת חי מאחורי הבית ולגדל אינספור סוגים של בעלי חיים.

למדתי בבי"ס היסודי בנהלל, לעתים בשעורי טבע במקום ללמוד בכיתה, המורה העדיפה לקחת את כל הכיתה אליי הביתה כדי שאני אדריך ואספר כל פעם על בעל חיים אחר שאני מגדל.

כשהגעתי לתיכון, השילוב של ילדי הפנימייה בכיתות בביה"ס איפשר לי להכיר אנשים חדשים מחוץ לנוער עמק יזרעאל איתו גדלתי.

החיבור עם ילדי הפנימיה היה חזק מאוד, דאגתי להם, ובעקבות החיבור איתם, מאחורי ביתי הקמנו ביחד צריף מעץ – "זולה" מחוממת עם ספות ושטיחים. לשם ילדי הפנימיה היו מגיעים אחרי בית הספר וראו במקום כמו "בית שני" שלהם. התקופה של "הזולה" בנהלל הייתה מדהימה! היא הייתה ממוקמת בפרדס בין בעלי-חיים. בחצר היינו עושים מדורות, פויקה, פיתות על טאבון, אוספים ביצים מהלול, ישנים שם, ובעיקר מדברים על הכול.

ב"זולה" גיליתי כישורים חדשים שלא ידעתי שיש לי, גיליתי שאני טוב בלהקשיב, הייתי יושב ושומע את כל הסיפורים של החברים מהפנימייה ועל החיים הלא כל כך קלים שלהם. ובנוסף גיליתי שכשאני מדבר או אומר משהו, מקשיבים לי, חברים שלי ממש נתנו משמעות גדולה לעצות ולדברים שאני מוציא מהפה.

התגייסתי ולאחר שסיימתי קורס "מאחזק נגמ"ש" היה לי ברור שאני הולך לשרת בסדנה ולצאת יומיות ובכך לעזור לאמא לפרנס את הבית. יומיים לפני הפיזור שלנו ליחידות השונות, הסמל שלי קרא לי והציע לי להישאר להיות מפקד מדריך. ההחלטה הזאת הייתה נקודת מפנה בחיים שלי.

בחרתי להיות מפקד מדריך בחיל החימוש- השירות הצבאי שלי היה מדהים, ב-10 קורסים שהעברתי, אחוז החיילים שברחו והיו נפקדים היה הכי קטן מכלל הקורסים. גיליתי יכולות חדשות והבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים. הבנתי שאני רוצה לעסוק בהדרכה, ליצור קשר עם אנשים, לבוא במגע עם אנשים לדבר אליהם ולדבר איתם ובין היתר, להראות להם את הדרך הנכונה, על מנת שלא יעשו שטויות.

אחרי הצבא הדרך שלי כבר הייתה מאוד ברורה. פשוט התחלתי לעבוד בהדרכה של ילדים ונוער בכל מיני מקומות ומסגרות.

עבדתי בהדרכה במחנה המעפילים בעתלית, "שביל החלב", קייטנות, חוגים ולבסוף בגיל 23 מצאתי את עצמי מדריך בוגר במושב בית שערים שם הייתי 3 שנים. כיום אני מדריך בוגר, זו השנה השנייה, ביישוב שמשית המונה 1200 ילדים משכבות שונות.

ה"אני מאמין" שלי הוא לייצר לנער סביבה נעימה, להיות דמות בטוחה ואמינה עבורו וכך ליצור קשר עמוק ואינטימי שיחדור ללב.

אני מאוד שמח על כך שלמרות שלא היה קל בהתחלה להיכנס ללימודים באורנים, לא ויתרתי וביחד עם אמא (כמובן) וחברה שלי שדחפו מאחור ועזרו לי, התקבלתי ללימודים באורנים במסלול מל"ח גאוגרפיה ולימודי הסביבה ועל זה אין מאושר ממני.

כיום אני מתגורר בקיבוץ דברת עם ארוסתי, וכבר נקבע מועד לחתונה ביוני.

החלום שלי הוא שיהיה לי את הכוח והיכולת לשלב את העבודה בחינוך ביחד עם החיים הפרטיים, שיהיה איזון מושלם שלא ייתן לי להישחק ואוכל להמשיך כל החיים לעשות את מה שאני אוהב וטוב בו.