אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

 מאת: רואן סלאלחה |

בעקבות סיור החוג לתקשורת ( 30/12/13) 

אזור : מגדל העמק. יעד : מתנ"ס . מה יש במתנ"ס : אנימיקס צפון (הפסטיבל לאנימציה קומיקס וקריקטורה).

השיר נכתב בעקבות החלק האחרון  של הסיור , בו הוקרן סרט אנימציה : "ארנסט וסילסטיין" .

התוכן : אירועי הסרט משכו את תשומת לבי בצורה מוזרה בה חיברתי את ההתרחשויות עם האופן בו אני מסתכלת על המציאות הפוליטית (העתיקה אך המתחדשת כל יום) של מדינת ישראל .

איך ?  זה לא היה קשה , הרי הסרט מדבר על סטריאוטיפים, ואיך האנשים המבוגרים (בעלי כוח, מעמד, שליטה וכו') יכולים להשפיע באופן שלילי על הדורות החדשים ,וזה בא לידי ביטוי בסיפורים שהם מלמדים ,בעצות הקשות שהם נותנים וכן הלאה, דבר שמביא את הדור הצעיר להתנהג בהתאם ולבנות אורח חיים דומה לזה שהיה ,עם אותם ערכים ,מנהגים, עבודות ותפקידים . וכשנולד כישרון או ישות כלשהי עם אמונות אחרות, ותפיסת עולם שונה (יותר אופטימית וידידותית ,יותר בגישה של שלום ושל רוגע נפשי) היא או הוא  מיד נחשבים לאויב שצריך להעניש אותו ולעצור אותו ביחד עם כל חלומותיו ותמימותו שמתנגשים עם המציאות הקיימת .

ובאופן מוזר , זה הוביל אותי למחשבה על ההיסטוריה – את מי היא משרתת יותר ? אלה שמחפשים ללמוד מטעויות ישנות וליצור דברים חדשים ? או אלה שמחפשים לשמור על ולשמר את מה שהיה ?

*כמובן , נעשתה כאן הכללה – אני מאמינה שיש אנשים שעושים ההפך (מעודדים כישרונות , אתגרים וכד'), יש כאלה שאני איתם במגע גם .

והשיר : כאמור, מדבר על המפגש שלי עם התמונות הנעות והפרשנות שלי למעשיהם . זה בא בזמן שישבתי מאחור ביחד עם חבריי לחוג (ערבים ויהודים) והתחלתי להבחין בדמיון שבין מה שמופיע במסך לבין מה שאני חווה בחיי היום יום.

וכשסרט מתחבר למחשבות לכודות.

كدت ابكي من شدة تفكيري                                

فهو مصر على ان يدفعني

الى متاهات نشيدي 

 

جلست في الخلف ، 

خلف مقاعد حيرتي 

فهي مصره على ان تدفعني

الى ابتعادي عن حقيقتي

 

وها هي بطلة الفلم ،

تقص علي بلغتها -

 ما لم استطع كتابته بلغتي 

حره ، طلقه بإيمانها 

وانا بين كلماتها ابحث عني

 

ها هي بعد ان ولدت من مخيله 

تحارب من اجل حلمها 

حاربت شعبها ،الذي انجبت فيه

لكي تنجب شعب تؤمن فيه 

 

وانا ، ما زلت جالسه 

على وشك البكاء 

فهناك،

ما بين الرسومات 

قصة تاريخيه ، ماضيها

ما زال حي كعصفور 

في قفص هواء

 

ضحكات تتناثر ، 

كلنا معاً، فبطلتنا فائقة 

الذكاء 

وافكاري ما زالت تتشاجر

لكي تضع حدا لهذا 

العناء..

 

ايعقل ؟ لا تجيد العربية 

ولا تتكلم باللغة العبرية 

ونجحت في سرد الاسباب 

واستطاعت الوصول 

الى مخيلتي أنا ،

فقامت بتشجيع ايماني 

بان الخير اقوى

ولو كان وحيدا

وبان السلام انقى

وهو ليس بعيدا .

 

השיר מתורגם לעברית :

סלסטין

כמעט ובכיתי מכובד מחשבותיי

העקשניות, והמתפרצות כל-

רגע-

אל תוך שורות שיריי.

 

ישבתי מאחור-

מאחורי הכיסאות המתלבטים ,

המרדניים ,והנדחפים כל-

רגע-

אל תוך מרחק נגיעתי 

מאמת אבותיי.

 

והנה היא גיבורת הסרט

מספרת לי בשפה שלה

את מה שלא יכולתי לכתוב

בשפה שלי..

 

חופשיה, מעופפת

תמימה, משוטטת-

עם אמונתה.

ואני-

מחפשת את עצמי

בתוך שפתה..

 

הנה היא , אחרי שנולדה

מתוך דמיון של מחשבה

נלחמת למען עצמה 

ואוחזת במו שיניה 

את חלומה-

 

עמדה על רגליים 

מול עם עייף מעמידת ברכיים.

עמדה מול מולדתה

כדי להוליד 

מולדת משלה.

 

ואני, עודני יושבת 

על סף בכי טהור-

כי שם -

בין הציורים הנעים

אני רואה יהודים וערבים

עודם משוטטים

בתוך כלוב של ציפור. 

 

ואני בחוץ והמלחמה

תמיד בפנים

הריב בין מחשבותיי עוד לא פסק

והדמיון עודנו רץ במעגלים.

 

הייתכן , סלסטין ? 

אינך יודעת ערבית 

את לא מדברת עברית 

ונגעת בהבנתי ההססנית 

 

הובלת את תבונתי 

אל תוך עולמך הבדיוני .

אני את- ואולי להיות

את , זה מה שתרצי.

 

 

דמות מצוירת הינך -

איך הצלחת לצייר בעצמך ,

כל מה שנע מסביבך ?

 

איך ?

 

ה-אצליח אני ,לדעתך 

לחקות את כוחך? 

ולהוביל את מי שהובלת 

אל תוך המציאות שלי

שהשתקפה בעולמך?