אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

 מאת: אלומה אליהו |

הסיור השנתי של החוג לתקשורת נערך השנה בפסטיבל "אנימקס" לאנימציה, במגדל העמק ובמהלכו נחשפו הסטודנטים לקריקטורות שונות, שמעו הרצאות וצפו בסרט

הסטודנטים בחוג לתקשורת מהמכללה לחינוך "אורנים" ערכו לאחרונה  את הסיור השנתי שלהם, בפסטיבל "אנימיקס" שהתקיים במגדל העמק.

בתחילת היום, צפו הסטודנטים בקריקטורות רבות המותחות ביקורות על תפקידה של התקשורת ומביאות לדיון את השאלה 'האם תפקידה של התקשורת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" מתקיים?' ו'האם זהו סופה של המדיה הכתובה שנזנחת לטובת המדיה הדיגיטלית?'

נוסף לכך, צפו המבקרים ביצירות של קריקטוריסטים, ביניהם רבים כמו אורי פינק ומישל קישקא אשר חלקו כבוד לזכרם של הזמר אריק איינשטיין ושל דידי מנוסי. את חלקו הראשון של היום ליווה ניסים חזקיהו המכונה "נוסקו", שהציג את הקריקטורה שלו לדמותו של אריק איינשטיין, המצוי בתוך ארגז ובו נכתב: "פירות ארץ ישראליים" והסביר כי זו הפרשנות שלו לדמותו של איינשטיין.

בחלקו השני של היום, הרצה לפני הסטודנטים, בכיר יוצרי האנימציה בישראל, דודו שליטא, המלמד בבתי ספר לאנימציה, קולנוע ומולטימדיה. הוא דיבר על התפתחותם של סרטי האנימציה מראשית ימיו של הקולנוע, ניסיונותיו של אדוארד מייברידג' לתאר את דהירתם של הסוסים, האחים לומייר ועד לקולנוע התלת-מימדי. שליטא המחיש את ההבדלים שבין קולנוע לאנימציה ושזר דוגמות מסרטים מוכרים ואהובים, תוך הפניית שאלות כלפי הקהל. את הדיון חתם שליטא בשאלה לגבי עתידה של האנימציה בקולנוע: האם יחליפו שחקנים וירטואליים את השחקנים החיים? שליטא טען כי נכון לימים אלו, שחקנים וירטואליים לא מדמים באופן זהה לחלוטין את תנועותיהם של בני האדם, אך עם התפתחותה של הטכנולוגיה אולי ניתן יהיה לחזות בדמיון מוחלט בין השניים.

הרצאה נוספת ששמעו הסטודנטים במהלך היום הייתה מפי הקריקטוריסט מישל קישקה, בוגר ומרצה באקדמיה לעיצוב "בצלאל". קישקה גולל את עבודתו על ספרו "הדור השני – דברים שלא סיפרתי לאבא". הוא תיאר איך נהג להעתיק קריקטורות בתור ילד, שיתף אותנו בסיפור ילדותו והתבגרותו כיהודי בבלגיה לצד אב ניצול שואה שלא הרבה לדבר, וכיצד התאבדותו של אחיו הצעיר פתחה את הפצע והותירה את המשפחה כואבת והמומה. קישקה החליט לעשות מעשה, אסף תצלומים וסיפורים מן הילדות, בהסתמכות על ספרו האוטוביוגרפי של אביו אנרי, אשר גורש בגיל שש-עשרה לאוושויץ יחד עם משפחתו. בספרו ניכר ההומור העצמי של קישקה המלווה בכאב השתיקה של אביו ומערכת היחסים עימו.

ספרו של קישקה  ראה אור עד כה בבלגיה, בצרפת ובישראל וזכה לשבחים רבים.

את חלקו האחרון של הסיור חתם סרט האנימציה "ארנסט וסלסטין " (קו-פרודוקציה שנעשתה בין בלגיה ולוקסמבורג) בבימויים של בנג'מין רנה, סטפן אובייה בשנת 2012.

הסרט בן שמונים הדקות מתאר מערכת יחסים שנרקמת על אף האיסורים בין עכברה שחיה בבית יתומים ושמה סלסטין ודוב ששמו ארנסט. סלסטין גדלה לצד סיפורים מסמרי שיער אודות הדוב הגדול שרוצה להרע לעכברים. דמותם של הדובים מצטיירת באופן סטריאוטיפי הנשען על שמועות בלבד מבלי לערוך הכרות מוקדמת.  בסופו של הסרט זוכים הצדדים לקבל זה את זה ולהתגבר על הדעות הקדומות אשר ליוו אותם.

הסרט מבוסס על סדרת ספריה של גבריאל ואנסן הבלגית מראשית שנות השמונים וזכה לביקורות אוהדות מצד הקהל בפסטיבל קאן שהתקיים בשנת 2012.

 תמונות מהסיור: