אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

נציגי תחנות הרדיו החינוכיות הוזמנו לכנסת במלוא 50 שנה לקיומה. גם חן אלטוף מרדיו אורנים הייתה בין המוזמנים וכעת היא מסכמת את היום המיוחד הזה

חן אלטוף

כשענבל התקשרה אלי ואמרה את מילות הקסם "רדיו" ו"כנסת" ישר אמרתי כן! רק לא ידעתי עד כמה מיוחד היום הזה יהיה.

במסגרת מלאות 50 שנות לקיומה של הכנסת הוזמנו ליום שידורים שהוקדש לתחנות הרדיו החינוכיות.

בבוקר מוקדם גירדנו עצמנו מהמיטה לעבר עיר הקודש ולמרכז הפוליטי של מדינת ישראל, הלו היא הכנסת. בדרך הכרנו אחד את השני ונוצרה חבורת רדיו אורנים שכללה את ענבל וגיל מנהלי הרדיו, שני ילדים, ירדן ורותם מתוכנית המצטיינים, אורי נערה עיוורת שעושה בגרות בתקשורת ברדיו, אבנר ואנוכי סטודנטים לתקשורת .

הנסיעה הייתה מלווה בהתרגשות מצד כל הצדדים, עברנו וחידדנו את השאלות והנושאים שנעסוק בהם בפגישות עם חברי הכנסת.

אחרי שנכנסנו, הצטלמנו והבנו לאן מועדות פנינו. חיפשנו במבוך המסדרונות את הלשכה של חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ. כאשר הגענו ללשכתו התבשרנו שהוא מאחר ולנו לא היה זמן לחכות כי היום קצר והמלאכה מרובה. התפצלנו לשתי קבוצות – קבוצת הבנים הלכה לפגוש את חבר הכנסת בוגר אורנים, איציק שמולי שבליבו שמורה פינה חמה עבורנו. ואת חבר הכנסת יאיר לפיד, שאיתו, רותם הילד המופלא הצליח לקבוע פגישה על סמך הכרות אישית, בעת שלפיד ביקר את המשפחה במהלך השבעה של אחיו שנהרג בצוק איתן.

אנחנו, הבנות, המשכנו  לעבר לשכתה של חברת הכנסת קארין אלהרר מ"יש עתיד", בעודנו רצות במבוך המסדרונות, נוסע מולנו על קלנועית במהירות מר גילאון, מתנצל על האיחור ומבקש בחיבה והומור שנחזור אליו אחרי גב' אלהרר.

נכנסנו ללשיכה של אלהרר. קיבלו אותנו בחיוכים וחיבה מרובה, התייחסו בסבלנות להתארגנות של אורי עם המחשב ולהתרגשות של ירדן שרגע לפני לחשה לי שגילאון ממש נחמד.

הריאיון הלך חלק וח"כ אלהרר התייחסה ברצינות רבה לשאלות של אורי שהפתיעה אותי באסרטיביות ומקצועיות. השאלות נגעו בעיקר בתחום הנגישות וזכויות לנכים ועל ההשפעה של נכותה על בחירות בקרירה, בנוסף נשאלה על פעילותה בתחום הילדים ונוער במערך הרווחה ועל החקיקה בנושא.

לאחר שסיימנו  פגשנו את הבנים שסיפרו בהתרגשות על החוויה הראיונות של שמולי ולפיד. חזרנו ללשכתו של גילאון שקיבל אותנו בהרבה הומור וגישה ישירה. הוא שבר את הקרח על ידי בדיחות בנוגע לעיסוק שלו בריבות ועל כך שחשב לפתוח משרד חדש "הריבנות הראשית" (מלשון ריבה). לח"כ גילאון יש קסם אישי ואישיות מרתקת, שלושת הילדים ישבו מולו עם פה פעור (אנחנו המבוגרים היינו מוקסמים לא פחות) הוא ביקש ללבוש אחת מחולצות אורנים עם הססמה "אורנים, קודם כל אנשים" ואמר שזאת בדיוק הססמה שלו.

הריאיון עסק בעיקר בתחום הנגישות לנכים ובגישתו של גילאון. "אני לא בעל נכות, יש לי נכות", על החתירה לכך שבישראל תהיה יותר נגישות לאנשים עם מוגבליות, על התנדבת והשירות הצבאי של נכים, על כך שהסביבה צריכה להתאים את עצמה ולא על הנכה להתאים עצמו לסביבה, על הומור עצמי וגישה הומוריסטית לחיים. ירדן שאלה ברגישות מדהימה "אומרים לך שאתה לא יכול להתגייס, באיזשהו מקום כאילו לא רוצים אותך, מה זה גרם לך להרגיש?"

הייתה כימיה טובה בינו לבין הילדים, הריאיון היה יכול להמשיך עוד הרבה,  אך הוא היה חייב ללכת למליאה, להצבעות.

רגע לפני שנפרדנו מאנשי לשכתו של גילאון אורי ביקשה לשאול מדוע אין סימון תחושתי ברור על שטרות הכסף לטובת לקויי ראיה. הם ראו בזה רעיון חשוב שיש צורך לקדמו, כתבו באופן מידי לבנק ישראל וביקשו ממנה להיות מעורבת בתהליך קידום הנגשת השטרות.

נפרדנו מהם לשלום.

אחרי שאכלנו במזנון הכנסת ירדנו לאולפן השקוף שהקימו עבור היום הזה, שם פגשנו שוב את יאיר לפיד שחיבק את רותם בחיבה.

בסוף היום הצטרפנו לסיור שהביא אותנו לגלריה הצופה במליאת הכנסת, שם צפינו בדיון חי (שבערב הופיע בחדשות), ראינו את שר הבריאות ליצמן מגיב על הצעת החוק של חברת הכנסת מיכל רוזין (הכשרת אנשי מקצוע בתחום הבריאות בנושא מגדר ונטייה מינית) ואת תגובתה הנסערת.

הילדים ואנחנו קיבלנו שיעור חשוב איך הדברים עובדים במסדרונות ומאחורי הקלעים.

איך משיגים ראיונות עם חברי כנסת, חווינו קצת אכזבות כי לא הצלחנו להגיע לכל מי שרצינו, למדנו איך המליאה נראית באמת, שאפשר להשיג הרבה עם גישה נעימה אך אסרטיבית. ושחברי הכנסת הם בני אדם אמתיים שמסתכלים עלינו בגובה העיניים. (לפחות אלו שאנחנו פגשנו)

סיימנו את היום כמו שהתחלנו אותו – בתמונה קבוצתית. אך לדעתי חזרנו הביתה קצת אחרים, אחרי חוויה מאוד משמעותית בכנסת ישראל.