הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

6 דצמבר, 2015 פורסם ב ספרות ושירה
אין תגובות

שלג לבן\אלכסנדר רוזנבאום

תרגום: גברילו פרינציפ

כשלג יורד מהשמיים
לבן ועמוק בעיניים
אטמון את העצב בך
אתנשף וארוץ
אל העצב שלך

האדמה בבוקר נרדמת
והשלג עוטף כקטיפה
את גופך החם
בורח, נרדף דיכאון
מתפלל שלא אפול

ויד אפורה מושטת, אותי מושכת
מחיקך החם
והשלג לא נמס, נשאר לבן
הוא לא נמס, נשאר לבן

נגן לי כינור הכזבים
נגן עוד זריחות מוקדמות טרם עת
מלא בדם הנרות
חתוכים וקרועים ובוכים
אפול כמו שלג לבן ואמות.

616974_4722874223525_577318172_o

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>