אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

השינוי בהרגלי האכילה כבר הפך לברור מעליו ומובן וגם קשר שלא התפתח לא החזיר את כותב היומן בריצה למקרר

קודם כל, שלום למעט קוראי הנאמנים, מה שלומכם?

זמן רב עבר מהפרק הקודם, הדיאטה הסתיימה והפכה באופן רשמי לאורח החיים שלי, אין יותר דברים מטוגנים, אין סוכרים, אין אוכל מעובד, אין בשר אדום.. זה יהיה כך מה שנקרא ל"נצח". ההבדל ממקודם לעכשיו הוא שאני מרשה לעצמי לחרוג פה ושם, יש דברים שאמנם לא הכנסתי לפה כבר יותר מחודשיים, כמו שתייה קלה או בשר אדום, פה ושם אני חורג, אוכל דבר כזה או אחר אבל למחרת תמיד חוזר לדרך החיים שלי, דרך חיים בריאה.

למדתי שמה שחשבתי שאני אוהב זה דברים שהייתי רגיל אליהם. למדתי להתרגל ולאהוב דברים חדשים.

למשל, אני מעדיף אגוזים על חטיפים בכל הזדמנות, הרבה דברים שפעם נראו שווים נראים לי עכשיו מעפנים, כבר לא מפנטז על אוכל, הוא תפס את מקומו כדבר שאמור להיות לי טעים ולהחיות אותי אבל לא מעבר. כעת נשאר להיות ערני, החלקים שבי שהביאו אותי למצב הקודם לא נעלמו, הם אולי קטנו, התמעטו, אולי הם חסרי אנרגיה אך הם שם, עליי להיות ערני למה אני אוכל, מתי ולמה, אצטרך להיות כך עוד זמן רב.

חג החנוכה הביא איתו נרות ואש, אמונה והמון מוזה לכתיבה אבל לא רצון לסופגניות, ספינג'ים או שוקולד, כל החג לא אכלתי אף לא סופגנייה אחת או ספינג' אחד, לגבי שוקולד, מודה שנגסתי פה ושם

הריקנות ידידיי, ממנה יש להיזהר, האוכל, המין, אלו חיפושים חיצוניים אחר צורך פנימי, צורך עמוק יותר, אוכל מנחם? לא כמו שחיבוק מנחם… שוקולד משמח? לא כמו שחיוך משמח.

בכמה חודשים קצרים עברתי טרנספורמציה, לא רק שנהייתי בריא ורזה יותר, נהייתי רוחני, מלא יותר באור, בשמחה ובאהבה, במובן מסוים חזרתי לעצמי.

אך עדיין דבר מה חסר.

לפני שבועיים מכר שלי הראה לי איזו אפליקציה להיכרויות, אמרתי לו "עזוב שטויות", אין לי הצלחה בדברים האלו ואני זוכה לרוב ובעיקר להמון התעלמות מכל הבחורות ששם, גם ככה כולן שם חיות בסרט ומחפשות אביר על סוס לבן או איזה דוגמן צמרת ואני לא זה ולא זה…

הוא אמר לי – אתה טועה, זה לא טינדר (טינדר זה רע מסתבר, אחרי מערכת יחסים של שנתיים אני ממש לא בעניינים, ביננו, לא הייתי בעניינים גם לפני), יש שם נשים מעניינות, כנס ותראה

אז נכנסתי וראיתי כי טוב, פתאום יש היענות ואפילו התחלתי לצאת עם מישהי ממש חמודה ויפה (הכי יפה שיצאתי איתה אי פעם, מי היה מאמין?)

התחלנו לשוחח ולדבר בטלפון ומשהו בה נגע לי בלב, הפעיל אותי. שנים של גדרות שהשאירו אותי מרוחק התמוטטו באופן סימבולי ביחד עם הקילוגרמים המיותרים שנשאתי עימי, כאילו נועדו הם להגן עלי מפני הרגש, אי הוודאות והיכולת לחוש כאב רגשי בכלל מבחורה…

יש משהו מאוד יפה בלהישאר פגיע, בלהיות חשוף, בכנות, בהימנעות מכל משחקי האגו, באהבת אמת לעצמך ולזולת שמשאיר אותך אמנם רגיש יותר, אבל אנושי יותר, אמיתי יותר, חי יותר.

שיחות הטלפון הפכו לשתי פגישות שבהן נהניתי אך הרגשתי סכסוך בין המשיכה והרצון שלי להתקרב לאותה עלמת חן ולבין הריחוק שהיא שידרה לי.

ממש היום, לפני שעתיים התכתבנו על העניין הזה (לא כל כך דיברה כששוחחנו בטלפון), על למה היא מרוחקת ככה והיא הודיעה לי שהיא מוותרת על הקשר ביננו.

אתם יודעים מה? בהתחלה חשתי הקלה, כי כבר לא הייתי במקום של אי ודאות, היה לי ברור סופסוף מה היא רוצה, מצד שני, זה מבאס רצח.

היום אכלתי יותר, לא סתם, אין מחשבות סתמיות, שום דבר לא קורה סתם. הצורך הפנימי שלי לתת אהבה, לחמלה, להיות נאהב, לאינטימיות, לקבלה, לליטוף, חיבוק והתייחדות לא נעלם. מבחוץ הצורך הזה מתבטא, באם אין מענה, ברצון גדול יותר לאוכל, פתאום אתה מפנטז על איזו שווארמה ככה בלאפה, בכוס שוקו חם גדולה, פתאום אתה אומר לעצמך, לא תפנק את עצמך באיזו מסעדה טובה? הרי מגיע לך…

עמוד על המשמר והיזהר משני דברים!

1. היזהר להאמין שאוכל יעזור לך עכשיו בכל צורה שהיא, אתה לא רוצה לאכול או זקוק לזה יותר ממקודם

2. היזהר להקשיב לחלקים בך שקוראים לך לחזור וללבוש שוב את ההגנות ששמת עלייך, זכור איזו מתנה גדולה אתה מעניק לעולם כשאתה הולך נקי וחף, כמה אור אתה מפיץ עם הכנות, האהבה שלך.

"יש בכל אחד מאיתנו דבר יפה ונקי, זך וטהור, הראו לי אותו ושחררו מהשרשראות ששמתי על עצמי, די  בנוכחותכם"

לגבי זוגיות, אשא תפילה קטנה ברשותכם/ן, שכל אחד/אחת מאיתנו ימצא/תמצא את האחת/אחד שיעשו לו/ה טוב, שידע/תדע להכיל אותו, לאהוב ולהיות נאהב/ת, לחמול ולחזק, ללכת איתו/איתה בדרך יד ביד, עם העיניים נשואות לנצח. אמן.

לגבי המשקל, לאחת שרזיתי הרבה שחררתי קצת, טוב, אולי יותר מקצת ועליתי קילו ל110, העלייה הייתה לצורך ירידה, בלי "לחזור לדיאטה", פשוט ובאופן טבעי עליתי על המשקל שלשום שוב פעם והופתעתי לטובה

מחכה להגיע ולשבור את המחסום התלת ספרתי ולרדת אל 99 קילו, אז יישארו לי רק עוד 9 קילו והגעתי ליעד!

משקל: 106 קילו