אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

עד כמה במדינת ישראל יודעים להעריך ולכבד גם את אלה שאינם נמנים על הדת היהודית. ג'מייקה אלטוניאן, שנולדה בלבנון וגדלה כאן, חושבת שהמצב רחוק מלהיות מלבב

ג'מייקה אלטוניאן

ישנן חוקות לא מעטות בעולם, אשר מצהירות באופן גלוי על כך שהן ליברליות, וממעיטות בהגדרות אם בכלל, הקשורות לדת המאפיינת את המדינה. החוקה האמריקאית, החוקה הצרפתית, החוקה הספרדית ועוד. יש האומרים והמאמינים שלמרות שלא נכתבה חוקה פורמאלית במדינת ישראל, מגילת העצמאות אשר הוצהרה על ידי ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון, יכולה וכשירה לשמש כחוקה, וכמובן מנגד, יש את המתנגדים.

נניח לרגע שאכן ניתן להתייחס למגילת העצמאות כאל חוקה במדינת ישראל, ולכן ארשה לעצמי להשוות בין שתי חוקות לצורך העניין הזה.

החוקה האמריקאית נפתחת במשפט הידוע, אשר בולט יותר משאר הטקסט-

"WE THE PEOPLE"

"אנו האנשים". החוקה האמריקאית נכתבה בשנת 1787, כאשר האוכלוסיה האמרקאית הייתה מורכבת מגברים לבנים, נשים לבנות, גברים שחורים ונשים שחורות, אידיאנים, ילידים ועולים וחשוב לציין כי כולם היו נוצרים. על מנת להיות פוליטיקלי קורקט, אכן אפשר לקרוא לשחורים בארה"ב באותה שנה רק "שחורים" ולנשים "נשים", אבל חשוב לציין שזכויות השחורים בארה"ב וסיום תקופת העבדות שלהם לא קדמה למאה העשרים, כ150 שנה לאחר החוקה! באותה התקופה גם זכויות הנשים החלו להופיע, כאשר הזכות הראשונה ביותר שקיבלו היא זכות ההצבעה. האם עדיין ניתן להתייחס לחוקה האמריקאית כחוקה שמכלילה את כלל תושבי המדינה? האם באמת "אנו האנשים" מתייחס לכלל האנשים בארה"ב? לא. התשובה היא לא. "אנו האנשים" בארה"ב בשנת 1787, מתייחס לגבר, הלבן, הנוצרי.

ובכן, מדינת ישראל אינה מדינה ותיקה כמו ארה"ב, ומגילת העצמאות לא נכתבה לפני כ200 שנה, אלא בסך הכל 67 שנים, ועדיין, האם היא מכלילה את כלל אזרחיה ותושביה שחיים בה היום? האם "אנו האנשים" של מדינת ישראל אכן כוללת את המזרחים, אשכנזים, אתיופים, ילידים, עולים, נוצרים מוסלמים ויהודים? התשובה היא שוב לא.

20 שנה לאחר הכרזת העצמאות, בשנת 1971 כונו המזרחים על ידי ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר "הם לא נחמדים", וכ50 שנה לאחר מכן, מחאת האתיופים כנגד אפליה וגזענות התחוללה ברחובות תל אביב, הנשים עד עצם היום הזה נלחמות על זכויות מלאות ויחס שווה מהחברה, והערבים? שלא נדבר על הערבים. "אנו האנשים" של מדינת ישראל מתייחס לגבר, האשכנזי, היהודי.

בשנת 2015, נשיא ארה"ב הנוכחי הינו ברק אובאמה, גבר, שחור המגיע ממשפחה מוסלמית ככל הנראה. אזרחים יהודים, נוצרים, מוסלמים, אתאיסטים, ערבים, שחורים, לבנים, צהובים, מכל הצורות והצבעים, מחזיקים כיום באזרחות אמריקאית, רק משום שהיגרו כחוק, הוכיחו את עצמם כאזרחים טובים וחיו במדינה בה בחרו. חלק נישאו לזאת או זה שאהבה נפשם, ובשל האזרחות האמריקאית שלה, הדבר הפך אותם לאמריקאים. כן הם אמריקאים.

במדינת ישראל, המצב שונה. אשכזנים ומזרחים, ואולי קצת אתיופים מסתדרים יפה היום, בתנאי שהם יהודים. כי במדינת ישראל אם אתה לא יהודי, אז ספק אם אתה ישראלי.

"דרך ארץ קדמה לתורה". לא יקיריי, שום דבר לא קדם לתורה. הלא דרך ארץ היא היות האדם טוב, כבוד לזולת, אהבת חינם, נתינה, מוסריות, הגנה על ערכיו של האדם בשל היותו אדם? זה במובן ההומני. ובמובן הלאומי הלא דרך ארץ היא גיוס לצבא, השתתפות בלימודי ההיסטוריה של המדינה, עמידה ביום הזיכרון גם אם לא נפלו לי חללים במשפחה, גאווה ביום העצמאות, שירת התקווה אולי? ומה עם המובן האנושי? עמידה דקה דומיה למען נספי השואה, סגירת הברז בזמן צחצוח שיניים כדי לחסוך במי הכנרת, זריקת עטיפת המסטיק לתוך הפח ואולי גם נתינת טיפ קצת יותר מ10% למלצר הנחמד ששירת את השולחן באותו ערב? הלא זוהי דרך ארץ?

זוהי בהחלט דרך ארץ, אך לא, ממש לא קדמה לתורה. כל אדם יכול לנהל דרך ארץ מסוג זה במדינת ישראל מבלי שיהיה יהודי, יש כאלה שיעריכו את זה וכאלה שלא יתייחסו לזה כלל, אך בשום מצב לא תמצא אדם יהודי שיעלה את דרך ארץ זו מעל לתורה. כי בסופו של דבר, אם אתה חייל אך לא יהודי, אתה מוזמן להיהרג למען האדמה היהודית אך לא להיקבר בה. אם אתה אזרח אך לא יהודי, אתה מוזמן להעריץ את האדמה היהודית אך לא להיות מוערץ בה, ואם אתה איש דת אך לא יהודי, אתה מוזמן להתפלל למען האדמה היהודית אך לא מובטח לך חיים בה. כי בסופו של דבר, המדינה הזאת, היא מדינה יהודית, והיא שייכת ליהודים. בלבד.