אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

לא הכול מושלם בסדרת חברים וגם שם  מרגילים אותנו לחשוב שאישה צריכה להיענות ל 'מיתוס היופי' ולהיות יפה, כלומר רזה, כי זה מה שהחברה מחשיבה ליפה וכל מי שלא נענית לסטנדרטים ההזויים האלה, מקומה מחוץ לחברה הנורמטיבית

גילי ורד סילמן

יש הרבה סיטקומים (קומדיות מצבים) בעולם, אבל אין הרבה כמו 'חברים'. הדינאמיקה של השישייה המופלאה הזו, מגוון הדמויות והחיבור ביניהן גרמו לנו להרגיש לא פעם קרובים אליהם לפחות כמו שהם היו נראים על המסך אחד עם השני.

סיפור האהבה הבלתי נגמר בין רוס ורייצ'ל, הניסיונות הכושלים ועם זאת הבלתי פוסקים של ג'ואי להפוך לשחקן של ממש, האובססיה לניקיון של מוניקה, הבדיחות המוצלחות יותר (אבל בעיקר המוצלחות פחות) של צ'נדלר ופיבי המוזרה והמצחיקה – כולם היו חבריי.

אבל אם יש דבר אחד שהייתי משנה… לא, לא הייתי משנה דבר!

או שכן…? את זה שאין שום דבר מושלם אנחנו יודעים בתור אקסיומה, אבל לפעמים קשה להפנים את זה כשמדובר במשהו שאנחנו באמת אוהבים. ובכל זאת – הרשו לי להחזיר אתכם אל פרקי הפלאש-בק שהחזירו אותנו אחורה בזמן לשנת 1987.

אז, רייצ'ל עוד הייתה עם האף הטבעי שלה, הודות לשפמו וגבותיו המפוארים של רוס הוא הצליח להוכיח את תורת דרווין, צ'נדלר נראה כאילו נפלט ממסע בין-כוכבים ומוניקה הייתה שמנה. ממש שמנה.

לג'ואי, אם תהיתם, לא היו כל מיני bad hair days או כמה קילוגרמים מיותרים על גופו.

חשבתם פעם אם מלבד רוס ורייצ'ל, יש עוד שתי דמויות בסדרה שחולקות אהבה משותפת?

מוניקה וג'ואי! הם חולקים אהבה לאוכל! היא מבשלת והוא אוכל – אם חושבים על זה, הם היו יכולים להיות זוג מושלם! לא, רגע, אם זה היה ככה, מוניקה הייתה מבשלת ואוכלת עוד לפני שג'ואי היה מספיק להגיד How are you doin'?

סתם סתם, all jokes aside – בואו נדבר תכל'ס:

האם ראית אי פעם את ג'ואי מתבאס על אוכל, מצטער שאכל, שצחקו עליו בגלל שאכל יותר מדי? בטח שלא. אפילו להיפך! כמו בחג ההודיה ההוא, כשהוא אכל תרנגול הודו שלם, איך כולם היו מסביבו והתפלאו מהמראה הנפלא. לא המוזר והחריג וההזוי – אלא המגניב! הם הקלו עליו את כאב הבטן שלאחר הזלילה ודאגו ללטף ולהגיד שהם גאים בו.

אז למה כשאנחנו חושבים על מוניקה מ- 'חברים' אנחנו לא חושבים על מישהי מגעילה, הזויה ונלעגת אלא על מישהי אחראית וקפדנית, מצחיקה ובשלנית? ולמה עניין האוכל אצל ג'ואי חביב ומגניב בעוד שאצל מוניקה זה שיא הבושה?

האמת היא, חברים, מרגילים אותנו לחשוב שאישה צריכה להיענות ל 'מיתוס היופי' ולהיות יפה, כלומר רזה, כי זה מה שהחברה מחשיבה ליפה וכל מי שלא נענית לסטנדרטים ההזויים האלה, מקומה מחוץ לחברה הנורמטיבית. אף אחד לא חושק באישה שמנה, אף אחד לא ירצה את קרבתה. הנשים השמנות יהיו בדרך כלל קומיות, בודדות או חריגות. המשמעות היא, שהאישה השמנה עתידה להיות נלעגת, מודרת, מוקעת מהחברה.

גברים שמנים לעומת זאת, סטייל דביר בנדק ואיציק כהן – הם שמנים מצחיקים. וזה לא שנשים שמנות לא יכולות להיות מצחיקות, קחו את חנה לאסלו לדוגמה, היא קומיקאית ישראלית מצליחה מאוד – על אף שהיא שמנה! העניין הוא, שבניגוד לגברים השמנים שמצחיקים אותנו למרות משקלם העודף, נשים שמנות עושות זאת בזכותו. אנחנו מורגלים לצחוק על נשים שמנות ולא איתן, לעומת לצחוק עם גברים (שמנים או לא) ולא עליהם.

אלו חברים, רק חלק מההבדלים בין האופן שבו מציגים לנו בסדרה אישה שמנה לבין גבר שמן.

'חברים' לימדה אותנו הרבה "שיעורים חשובים" בנושא דימוי גוף ודימוי עצמי, כמו למשל שאישה שמנה היא בהכרח לא רצויה.

"שיעור חשוב" נוסף יכול להיות למשל שהיא מגעילה ובודדה, וגורלה למות לבד פשוט כי אף אחד לא ירצה אותה שמנה – אם אי פעם שאלתם את עצמכם למה מוניקה השמנה הפכה לרזה.

האופן שבו יוצרי סדרות בוחרים להציג אישה שמנה הוא מבזה. היא לא נחשקת, צוחקים עליה בגלל משקלה, החברה מוקיעה אותה. עכשיו, לאחר שאנחנו יודעים איך נתפסת האישה השמנה בתקשורת, הבה נבדוק מה קורה בצד השני – אצל הגברים.

בואו נעשה ניסוי: אחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה, תכינו לעצמכם משקה קר ותשבו לצפות במרתון חברים. ספרו על חמשת אצבעותיכם את מספר הפעמים שאכילתו המופרזת של ג'ואי באה לרעתו.

האכילה של ג'ואי נתפסת כחביבה, משעשעת ומלאת חן – כך למשל, כשמוניקה מבקשת עזרה בבחירת מתאבנים לחתונה שלה, ג'ואי מיד מציע את עזרתו בטענה שמדובר באוכל ולכן זו משימה שמתאימה לג'ואי. כשהוא מחזיר לה את הרשימה, במקום רשימה מצומצמת היא מקבלת רשימה מורחבת עם עוד מתאבנים. החברים נהנים מהניסיון של ג'ואי לסייע אך לא צוחקים על אי-יכולתו לעמוד בפני משימה של צמצום מאכלים. אנחנו יכולים להבין שאחת האהבות הגדולות של ג'ואי זה אוכל, ואילולא חילוף חומרים מהיר במיוחד, הוא כנראה היה שמן מאוד. מאוד מאוד.

אז למה לא צוחקים על האופי השמן של ג'ואי וזה של מוניקה, בא כעזר כנגדה?

גם כיום, כמו בעבר, יש פער לטובת גברים שמנים בכל הנוגע לייצוג אנשים שמנים (גברים ונשים גם יחד). אם את אישה, הסיכוי שעודף המשקל שלך יוצג כיתרון (או לא יקבל התייחסות כלל) ולא כחיסרון הוא אפסי. לעומתך, גבר שמן "זכאי" לקבל ייצוג הוגן יותר – כזה שלא מייחס חשיבות למשקל או כזה שהופך אותו דווקא ליתרון.

לי רק נותר לקוות שנצליח לצמצם את הפערים בין ייצוגי שמנים לשמנות בתקשורת, בין השאר כי זה משפיע על יחס החברה לאנשים עם עודף משקל. ככל שייצוג שמנים ושמנות בתקשורת יהיה חיובי יותר, כך עתיד להיות (בבוא הזמן) גם יחס החברה כלפיהם וכלפיהן.