אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

כיצד מוצגת בתקשורת הישראלית הקהילה האתיופית? יעל מצאה כי לרוב, זו בדרך שלא מייצגת באמת את חברי הקהילה

יעל בט ושני ארבע

התקשורת יכולה להוות גורם שלילי אשר מקבע עמדות ומצבים ומחזק את הסטריאוטיפים בקרב החברה הישראלית. ניתן לומר כי התקשורת לעיתים היא הגורם היחיד המחבר בין קבוצת המיעוט לבין שאר החברה הישראלית בה הם חיים.

בבואנו לבחון את ייצוג הקהילה האתיופית, שהיא קהילת מיעוט בישראל, לא הופתענו להיתקל בייצוג שלילי וסטריאוטיפי של קהילה זו.

על- פי מחקרים שנעשו על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה (2003), נראה כי הרוב המוחלט של הכתבות שעסקו בקהילה הציגו את יהודי אתיופיה בהקשרים של עוני, גזענות, אפליה, מחלות, רצח וסמים. כל אלה הם אינדיקציה לאי התקדמות של הקהילה בחברה.

כאשר בתקשורת מוצגת הקהילה האתיופית כבעייתית, למשל כפי שהוצגה במחאה האחרונה שהם ביצעו ולא מוצגת מורכבות הבעיה וצדדים נוספים של הקהילה האתיופית, זה משייך את הקהילה ומציג אותה באופן שלילי וסטריאוטיפי בתקשורת.

כמעט תמיד כאשר מוצגת בתקשורת דמות מבני הקהילה האתיופית, למשל בתכניות ריאליטי, הוא הופך לבן מיעוט ולשגריר המייצג את הקהילה וזה כל תפקידו. הוא לא יוצג למשל כבעל תפקיד משמעותי או כמומחה לנושאים מסוימים כמו שיוצגו שאר מתמודדי הריאליטי.

גם כאשר מציגים בחדשות את הכתב האתיופי ברנו טגניה, תמיד הוא יציג כתבות המציגות את הקהילה האתיופית אליה הוא משתייך. הוא מסקר לרוב מקרי רצח המשתייכים לקהילה האתיופית, מקרים בהם הבעל האתיופי ברך כלל רוצח את האישה. התקשורת הופכת אוטומטית את הכתב כ "מומחה" לענייני הקהילה האתיופית וכמי שמדבר רק על נושאים הקשורים לקהילה האתיופית.

 ניתן לומר כי גם כאשר קהילת האתיופים מוצגת באופן חיובי למשל: חברת כנסת אתיופית, קצינים אתיופים בצבא, מלכת יופי אתיופית, ייצוגים אלה לא פוגעים ומשנים סדר קיים בארץ באופן כזה שמאפשר להם להגיע לשלב של הכלה בחברה הישראלית.

יש שינוי, אך הוא מועט ואינו מספיק. הוא  מועט כי החברה הישראלית עוד לא בשלה ומוכנה לקבל שוני. עדיין התקשורת מתייגת את האתיופים כ"מסכנים" ופרימיטיביים החווים עוני וגזענות מתמשכת. על- אף הפן השלילי שהוצג עד כה, ניתן לראות שיש שינוי לטובה וזה ניכר במספר מקומות: מספר האקדמיים האתיופים גדל, יש יותר מודעות לבעיות הקהילה  ויש כתבים אתיופים, אם כי לא מספיק.

לקהילה האתיופית בארץ צריכה להיות שאיפה להתקדם לשלב של הכלה בחברה הישראלית. לקהילה זו מגיע להיות שווים בין שווים וחלק בלתי נפרד מאזרחי ישראל ולהפסיק לחוות גזענות והשפלה רק בגלל צבע עורם. ברגע שהתקשורת הישראלית תשנה את אופן הצגת הקהילה לפן חיובי וללא קשר לסטריאוטיפיות וגזענות, הקהילה האתיופית תהיה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ותהיה מוכלת בתוכה.