הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

26 אפריל, 2015 פורסם ב מקרא
תגובה אחת

מפגש בין השכל ללב

מיכל אלוש, סטודנטית שנה א בחוג למקרא, מספרת על הגילויים שחוותה בעקבות תחילת לימודיה בחוג

 

מיכל אלוש

 unnamed (1)לפני שהתחלתי ללמוד הייתה לי התלבטות גדולה אם לבחור בחוג למקרא. זאת משום שאני באה מבית מסורתי, והידיעה שאתקל בביקורת המקרא הייתה לא פשוטה עבורי. למרות ההתלבטויות ולאחר שיחה ביום הפתוח עם ראשת החוג, ד"ר יעל אברהמי, החלטתי ללמוד בחוג למקרא.

המפגש הראשון שלי עם ביקורת המקרא לווה באנחת רווחה. שני שיעורי המקרא הראשונים היו מבוא למהלך הקורס, ויצאתי בהרגשה של "זה לא קשה כמו שחשבתי". בשיעור השלישי כבר הייתי בהלם למשמע הדברים. ניצבתי מול עובדות ואינפורמציה שלא ידעתי שקיימות. ההתייחסות למקרא הייתה שונה מתפיסתי, ובהתחלה חשבתי שזה נובע מזלזול במסורת, ושהביקורת מנסה לערער על הדברים שעל פיהם אני חיה. במקרים מסוימים אף הייתה לי התחושה שהמטרה לא הייתה ביקורת המקרא, אלא ביטול המסורת. כל זה הכפיל את הקושי בהתמודדות שלי, משום שלא רק שהייתי צריכה להבין את הנלמד בכיתה, אלא גם לבחון זאת מול המסורת ולמצוא תשובות לשאלות שעלו  אצלי. הרגע הקשה ביותר עבורי היה כאשר ערערו בצורה ישירה על אופי התהוותו של ה'. אמנם נכחתי בכיתה באותו שיעור, אך מצאתי שאינני מוכנה להקשיב ולהשתתף. כאן החל האתגר שלי כסטודנטית מאמינה מול העובדות שביקורת המקרא מציעה.

בעקבות סערת הרגשות שעברתי, תהיתי אם להישאר בחוג או שמא עדיף לי לעזוב. בעקבות שאלה זאת ועוד רבות דיברתי עם המרצים והם גרמו לי להתייחס לסוגיה הזאת מנקודת מבט אחרת. הביקורת אינה באה לזלזל, אלא ההשקפה שלה היא אחרת, היא קוראת בכתוב ומסיקה משם מסקנות ושואלת שאלות. לעתים יש נטייה לחשוב שהתנ"ך הוא של דתיים, מה שבפועל איננו נכון. התנ"ך הוא של כל העם היהודי, וכשנדע להכיר את נקודות המבט השונות נוכל לגעת בתלמידים רבים יותר, וללמד אותם.

גם עכשיו, בעודי כותבת על החוויה שלי בחוג, הרגשות שלי מעורבים. מחד גיסא אני מאמינה באמונה שלמה בנכונותה של התורה ואמינותה, ומאידך גיסא אי אפשר לעצום את העיניים לנוכח השאלות שמעלה הביקורת. הביקורת מציעה חוויה אחרת לקריאה, היא גרמה לי לקרוא בתנ"ך בצורה עמוקה יותר ולעתים ביקורתית יותר. ואם עד עכשיו חשבתי שהתנ"ך הוא ספר הספרים, היום אני בטוחה.

מעבר להתמודדות האישית שלי עם החומר הנלמד, אעיד כי האווירה בחוג היא מדהימה, הן מבחינת המרצים הזמינים תמיד והמעניקים יחס אישי, והן מבחינת הסטודנטים. יחד נוצרה אווירה טובה ומהנה.

תגובה אחת

  1. מאת אנסטסיה:

    היי מיכל :)
    רציתי להגיד שאני נורא מזדהה עם מה שכתבת. כשנרשמתי לחוג למקרא ידעתי שנלמד את המקרא מבחינה אקדמית, ביקורתית, אבל היה לי חשוב להיחשף לתחום שלא הכרתי בעבר.
    הגישה שהחלטתי לנקוט בה בעקבות הקורסים היותר מערערים היא להתייחס לביקורת המקרא ולמה שמלמדים אבל להמשיך להאמין במה שאני מאמינה. להפריד בין שני הדברים האלה – לשים אותם בקופסאות נפרדות בראש שלי. וזה הרבה יותר קל. אני יכולה להנות מהשיעורים האלה ומהחומר הנלמד, אבל גם לא לתת לזה לשנות את מי שאני.
    ואני מסכימה איתך שהמרצים והסטודנטים מדהימים!
    לקחתי מקרא כחוג שני, תוך ידיעה שאני לא אהיה מורה לתנ"ך, ואני הרבה יותר נהנית בו מהחוג הראשון ;)

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>