הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

אין תגובות

כשמגיע אז מגיע

עד כה הביע ארי בורשטיין לא מעט ביקורת על המתחרש בקמפוס ובכיתות הלימוד. הפעם, לשם שינוי, הוא מצא גם את הפן החיובי

ארי בורשטיין

הפעם בחרתי להפתיע ולכתוב על היתרונות או יותר נכון על הסיבה ללמוד באורנים ובעיקר במסלול מל"ח ותקשורת.

נוסף לביקורת שיש לי, וידוע שיש לי לא מעט, אני חייב לציין מספר עובדות יוצאות דופן במכללה בכלל ובמסלולים הנ"ל בפרט.

נתחיל מהראש, בתפקיד ראשת החוג לתקשורת נמצאת ד"ר אריאל פרידמן שלמרות תפקידה הרם, היא תמיד זמינה לסטודנטים, תמיד פתוחה לשמוע ולקבל ביקורת גם כשהביקורת לא קלה. הפניות שלה והמוכנות שלה לעזור ולשמוע כלל אינם מובנים מאליהם, וזו הסיבה העיקרית שהיא כל כך מוצלחת בתפקידה.

ראשת החוג למל"ח וחח"ק, ד"ר אסנת ניסנוב, תמיד זמינה, ובעלת מוכנות אין סופית להקשיב ולעזור, ותמיד עם חיוך.

אריאל

מימין לשמאל: ד"ר אסנת ניסנוב וד"ר אריאל פרידמן

אני לא יודע אם למדתם במקומות אחרים להשכלה גבוהה או שמעתם מחברים, אך לקבל כאלו ראשות חוגים או ראשי חוגים, זו פשוט מתנה וברכה ועל כך תודה לכן.

אני מרשה לעצמי לפרגן כי:

א. אני לא רק נושך, אלא רק כשצריך… ולא, אני לא מה"מלקקים". מעולם לא הייתי, וכנראה גם לא אהיה.

ב. באמת מגיע להן, משום שמעטים יודעים כמה הן עובדות קשה כדי שלנו הסטודנטים יהיה טוב יותר ומעניין יותר. לרוב הדבר מלווה בתלונות אין סופיות ודרישות קטנוניות ולעיתים ילדותיות, ואני בטח אחד מיני הרבים המתלוננים…

לסיום, אל תפסיקו לבקר (חס וחלילה) ותמשיכו לדרוש רצינות, יחס הוגן ולימודים ברמה גבוהה מהמכללה בכלל ומהמרצים בפרט, ואל תחוסו על שום מרצה. עם זאת, תעריכו את אלה שמגיע להם.

ועכשיו, אחרי כל המילים המפרגנות, נחזור לביקורת הבונה בכתבה הבאה שלי בנושא סגירת פינת הישיבה של המרצים ליד הקפה שלנו והפיכתה ל"שווה" וזאת כמובן בצמוד לפינה שלנו, ה"שווה" הרבה פחות. הסטודנטים המסכנים, ככה מחנכים לדוגמה אישית?

 בפרק הבא…

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>