אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מערכת החינוך אינה גוף נפרד מהחברה, ויותר מכך, היא מערכת שנמצאת בחזית להתמודד עם המציאות החדשה. האם המערכת בנויה להתמודדות כזאת?

מאת: מוסטפא גדיר|

בימים טרופים אלה אנשים נוהרים כעדר אחרי גל השנאה השוטף את הארץ, אחרי יוזמות פרלמנטריות הזויות של חוק הלאום ודומיו ואחרי אין ספור סרטונים המעוררים חלחלה ואי נוחות בליבו של הצופה. ושירים – אותו כלי ששימש לעידוד, לאהבה ואחוות עמים, הופכים לשירי שנאה והדרה .

מערכת החינוך אינה גוף נפרד מהחברה. יותר מכך, היא מערכת שנמצאת בחזית כדי להתמודד עם המציאות החדשה. האם המערכת בנויה להתמודדות כזאת?

האם המורים שעומדים בעורף ושצריכים לענות לשאלות הסקרניות של תלמידים בכיתה ט' שמוזנים מסטטוס ב"פייס-בוק" יודעים את התשובה? ואם כן, האם יעזו לומר אותה?

למערכת החינוך יש תפקיד חשוב בהרגעת היצרים, בלימוד ובהבנה של הערכים הדמוקרטים הכה חשובים להתנהלות חיינו היומיומית. שעות הלימוד במקצועות כמו אזרחות, תקשורת ואפילו שעות חינוך צריכות להתמקד באקטואליה ועיבוד המציאות. לא יתכן מצב שבו ילדים יישארו עם הרבה סימני שאלה וימצאו את התשובות בטוקבק מתלהם או בשירת עידוד למשחק כדורגל.

משרד החינוך צריך לדעת שמוטלת על כתפיו אחריות כבדה יותר מאשר העלאת אחוז הבגרות או איכותה. עליו להכין ילדים אלו לחיים האמתיים שבהם יפגשו באנשים ממגזרים שונים, מתרבויות שונות ועם נרטיב היסטורי שלא בהכרח "מתיישב" עם כל מה שלמדו בבית הספר עד כה. וכאשר יפגשו באותם אנשים, עליהם  לגלות סובלנות, ולא רק בתור סיסמה יפה, שכותבים את תקנון בית הספר בתחילת שנת הלימודים.

כשאני מנתח את התקופה האחרונה  ביחסי ערבים ויהודים במדינת ישראל אין לי מילה אחרת מייאוש לתיאור המצב. שיטוט קצר ברשת החברתית "מחשיך עיניים", ועל מורי ישראל רובצת אשמה כבדה. התבשרנו על מורה שהעביר מסרים גזעניים לתלמידיו כדרכו לספר בדיחה. אין אפשרות להילחם בגזענות רק באמצעות קלישאות ואמרות של מנהיגים או באמצעות ביטול הופעה כזאת או אחרת של זמר. עלינו להבין שסובלנות וקבלת האחר היא תכונה נרכשת שנמצאת בתהליך ארוך. להיות גזען זה הדבר הפשוט והמרכזי ביותר, ולא מעורר מחלוקת בעת הזו, ועל כך נדרשת שעת כושר ואומץ.

אני מקווה שמערכת החינוך "תרים את הכפפה", ותייצר את המסגרת וההכשרה למורים כדי להעביר תכנים אלו לא כתכנית זמנית ולא כפרויקט שיחלוף כעבור חודשים, אלא כתכנית קבועה. אני אציע גם שם רב-תרבותית. מבחינתי, כיום זהו השיעור החשוב ביותר למערכת החינוך שבחברה הישראלית.