הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

29 מאי, 2014 פורסם ב חינוך אחר
אין תגובות

לא מתאים לכל גיל

 

בואו לא נשכח שהם בסך הכל ילדים

"בואו לא נשכח שהם בסך הכל ילדים"

מאת: ג'מייקה אלטוניאן |

שר החינוך החליט כי בשנת הלימודים הבאה, יחלו ילדי הגנים בישראל ללמוד על נושא השואה, במסגרת תכנית חדשה של המשרד. ג'מייקה אלטוניאן מאמינה כי למרות חשיבות הנושא, ילדי הגנים לא צריכים להיחשף אליו

שר החינוך, שי פירון, החליט שבשנה הבאה יחלו לימודים על נושא השואה להילמד כבר בגני הילדים. ההחלטה של שר החינוך מגיעה ממקום של דאגה, מחשש שבעוד מספר שנים נושא השואה ישכח, וילדים של הדורות החדשים לא יכירו אותו כפי שהוא, ויפחיתו מחשיבותו. נושא השואה הוא בהחלט אחד מהנושאים החשובים ביותר, ועלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת לשמר אותו כנושא הנמצא בראש רשימת הנושאים ההיסטוריים אשר עלינו לזכור וללמד. אולם, עם כל החשיבות שבדבר, אסור לנו לשכוח את הקהל אליו אנחנו מפנים את סיפורי הזוועה, ולחשוב על הנזק שאנחנו עלולים לגרום לאחר מכן.

אם מושגים כגון "שמן", "מכוער" ו"חנון", הם מושגים המתקבלים קשה על אוזניהם הקטנות של הילדים בגן, אז מה נגיד על מושגים כגון "מוות", "תאי גזים שבהם הורגים ילדים ואימהות", "נשק", "אש" ו"רעב"? מילים עדינות אינן מסוגלות להפוך סיפור מזעזע לסיפור לפני השינה. המוח של ילד בגיל חמש, שש ואפילו שבע, אינו מסוגל להכיל סיפורי זוועות כמו אלו שקרו בשואה.

אין איש שלא יסכים שהנאצים הם אכזריות שהתממשה באנושות, אין איש שלא יסכים שמה שנעשה ליהודים בגרמניה הנאצית היה זוועה שאסור שתחזור על עצמה! אין איש שלא יזדהה עם כאב של עם, אין איש שלא יכבד, יקשיב ויעמוד דקה דומיה לזכר כל הנספים, אבל ילדים? ילד לא יודע שסבא פעם היה קטן, ילד חושב שהוא בעצמו היה פעם גדול. ילד לא מבין שהעולם יכול להיות מקום מסוכן ואף אכזר. הוא חושב שהעולם הוא משחק, ושכל האנשים הם טובים ואוהבים אחד את השני, אולי לא אוהבים את החנונים והשמנים, או את הילד עם הנזלת, אבל לעולם לא יעלה על דעתו להרוג אותם! ילד מסוגל לתת מכה לילד אחר, אבל הוא חושב שמכל מכה מחלימים ואחר כך משלימים וחוזרים להיות חברים, ולמרות ששר החינוך הציע שבמהלך לימודי השואה בגני הילדים, לא יוצגו תמונות ויזואליות, על מנת לא לגרום טראומה לילדים, וזהו צעד טוב, ומתחשב, אולם לא מספיק.

הרצון שלנו להנציח את זיכרון השואה לא אמור לגרום לנו להפוך אותו לסיפור מפחיד ולגרום לילדינו להתרחק ממנו כבר מגיל קטן! עלינו לפעול בחוכמה, עלינו לבחור בזהירות את המינון של הסיפורים, עלינו לגרום לילדים לרצות לדעת ולשאול! כן! אנחנו נלמדם לעמוד בצפירה, ונלמדם שזהו יום עצוב, אבל בואו לא נפנה את הסיפורים החשובים האלה לקהל העלול לצחוק עליהם, ולהפוך אותם למשהו לא חשוב, הם ילדים, הם לא מסוגלים להבין זוועות. בואו לא נשכח שהם ילדים.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>