הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

7 מאי, 2014 פורסם ב תחקיר עיתונאי, תקשורת
אין תגובות

כי זה רק ספורט?!

 מאת: ספיר זנו |

מחלוקת גדולה התעוררה סביב החלטת עיריית קריית אתא לגבות תשלום עבור הבילוי בספורטק.  עמותת הגליל ועשרה תושבים ערביים מהאזור עתרו לבג"ץ, אבל גם בית המשפט לא פתר את המחלוקת

מקובל לחשוב כי במגרשי הספורט מתעלים השחקנים מעל לכל שיוך על בסיס גזע, דת או מין, וכי האווירה הספורטיבית מהווה מעין קרקע פורייה לדו קיום ולשלום. מתברר שלא כך הדבר. "זה היה פשוט סיוט. היינו מגיעים כל החבר'ה למשחק הקבוע במוצאי שבת ורואים את כל המגרשים תפוסים על ידי חבר'ה מהכפר הסמוך. הם באים לשם חמולות חמולות, מדברים בערבית, אוכלים, שותים ואנחנו מוצאים את עצמנו מחכים בצד עד שהם יסיימו ונוכל לשחק". כך תאר לי תושב קריית אתא, המשחק באופן קבוע מידי מוצאי שבת בפארק הספורט – גבעת לוקי בקריית אתא.

הפארק הוקם בשנת 2007, הוא משתרע על שטח הקרוב לשבעים דונם כאשר 60% מהשטח מכוסה בדשא, צמחייה ועצים. בפארק קיים מגרש כדורגל, מגרשי כדורסל, טניס שולחן, טניס יד, מסלולי הליכה, מסלולי ריצה וספסלי ישיבה המפוזרים לאורך הפארק.

"מבחינתנו זה היה פתרון מעולה, הגענו כל מוצאי שבת כל החברים, כולנו תושבי הקריה, לשעתיים של משחק שהיוו עבורנו חלק בלתי נפרד מהבילויים של סוף השבוע. הפארק מתוחזק היטב עם מגרשי ספורט ותאורה טובה, אבל מהרגע שתושבי הכפרים הסמוכים גילו את המקום הפארק הפך לשרת אותם בעיקר." אומר התושב.

כנראה שישנה אוזן קשבת לתלונותיהם של התושבים שהכירה בבעיה ומצאה לה פתרון יצירתי. עד חודש מרץ 2012 הכניסה למקום הייתה ללא תשלום. מאז מרץ 2012 הנהיגה העירייה דמי כניסה: 20 שקלים לילד ו-30 שקלים למבוגר, בעוד שהכניסה לתושבי קריית אתא נותרה ללא תשלום.

הדבר נודע לאגודת הגליל, מפי תושבי כפרים ערביים סמוכים שנהגו לבקר בפארק מספר פעמים בשבוע. אגודת הגליל היא עמותה העוסקת בזכויות בריאות וסביבה של החברה הערבית בישראל. עו"ד אמירה עארף הגישה עתירה בשם אגודת הגליל יחד עם עותרים נוספים וביקשה מתן צו על תנאי וסעד מבית המשפט שיפסול החלטה פסולה זו לטענתה ויאפשר את כניסתם של אלו שאינם תושבי קריית אתא בלא תשלום.

משיחה שקיימתי עם עו"ד עולה כי 60% מהפארק מומן על ידי כספי מפעל הפיס שהם כספי ציבור, לפיכך הפארק המודבר מוגדר כפארק ציבורי ולכן לא נכון לגבות כסף מציבור המבקש ליהנות ממתקני הפארק. עוד בהיבט המשפטי – עירייה לא יכולה לגבות תשלום מבלי לקבל היתר על כך משר הפנים.

מדוע את חושבת שקיימת אפליה וחוסר שוויון כלפי תושבי הכפרים הערביים כאשר גם תושבי הקריות האחרות צריכים לשלם בדיוק כמו תושבי הכפרים?

עו"ד עארף :"מדובר במקרה קלאסי של גן הנפקד על ידי ערבים. לתושבי הקריות קיימים גנים משלהם ולכן הם אינם נצרכים להגיע ולהשתמש בגנים של ערים אחרות, בשונה מתושבי הכפרים".

בעתירה נכתב כי "סברה זו אינה נובעת מאינטואיציות רגשיות ערטילאיות של האזרחים הערבים, גם לא מתוך רצון לנופף בדגל שחור של גזענות, אלא היא תולדה של הלך הרוח ששרר ברחוב באותה העת, אשר משתקף בין היתר, מתוך העיתונות שהתפרסמה דאז. כך למשל באתר הקול היהודי נכתב בריש גלי בכתבה אחת תחת הכותבת "כך מתגברים תושבי קריית אתא על השתלטות הערבים" כי תושבי השכונה הצליחו לבסוף למצוא פתרון יצירתי. מעתה אזרחים אשר אינם תושבי קריית אתא יוכלו להיכנס לפארק הספורט בתשלום בלבד. 30 ₪ למבוגר ו20 ₪ לילד".

ובאתר נוסף, מאי נט, נכתב בין יתר הדברים כי "גורם בעירייה אישר כי ההחלטה קשורה, בין היתר, לתלונות רבות של תושבי העיר על מבקרים, שבהם ערבים מהאזור שמציפים את הפארק בסופי שבוע ויוצרים צפיפות במקום".

מדוע לדעתך לא לגיטימי  לגבות כסף כדי לתחזק את הפארק כראוי?

עו"ד  עארף :"בפארק לא קיימים מתקנים מיוחדים המצריכים תחזוק כה יקר כיוון שמודבר בסך הכל בפארק ש-60% ממנו מכוסה בצמחייה והשאר הם מגרשי ספורט פשוטים וזולים לתחזוק. גביית תשלום עבור פארק שכזה מהווה פתח לשחיתות ומקור מימון המאפשר הכנסות נוספות לעירייה, ושלא בצדק".

טענה נוספת שהעלתה עו"ד עארף  הייתה בדבר הגדרת הפארק כגן ציבורי אשר על פי החלטת בג"ץ אסור לגבות תשלום עבור השימוש בו. כחיזוק לטענתה, הובאו בעתירה שבע דוגמאות של פארקים הקרויים "ספורטק", בערים שונות בארץ: ת"א, הוד השרון, נתניה, הרצליה, רחובות, נס ציונה וקריית אונו, כשלעתים האטרקציות והמתקנים הספורטיביים מגוונים יותר ממה שמציע הספורטק בקריית אתא, ובכל זאת הכניסה אל פארקים אלו היא ללא תשלום.

מעיריית קריית אתא נמסר בתגובה: "מדובר במתקן ספורט המחייב השגחה, טיפול וליווי מקצועי הכרוך בעלויות כספיות גבוהות. אירוע קריסת הסך בת"א ופציעה של אזרחים במתקני ספורט ברחבי הארץ מוכיח את חשיבות תשומת הלב המקצועית בכל הקשור למתקני ספורט. תשלום נגבה מתושבי שאינם תושבי העיר ללא קשר למקום מגוריהם. בקריית אתא עשרות דונם של פארקים ומתקני שעשועים הפתוחים לציבור שהכניסה אליהם ללא תשלום".

כיום תושבי הכפרים נמנעים כמעט לחלוטין מלבקר בפארק."הייתי מגיע לפחות פעמיים בשבוע יחד עם כל המשפחה שלי. היום, בילוי כזה פשוט של כמה שעות, רק בשביל להירגע וליהנות עם הילדים, יכול להגיע ל-120 שקלים, מבלי שהתמורה תהיה מיוחדת. סכום כסף שכזה, המגיע למאות שקלים בחודש – אני מעדיף להוציא על בילויים אחרים כמו בריכה או סרטים" כך סיפר לי אחד מתושבי הכפרים באזור.

"מאז שהעירייה הטילה תשלום על תושבים שאינם תושבי קריית אתא לא מגיעים לפארק ערבים בכלל. הפארק פנוי לנו כתושבי הקריה אנחנו לא צריכים להמתין עד שהערבים ילכו. הפארק נקי יותר ושקט". כך התבטא אחד המבקרים ששאלתי במהלך סיורי בפארק.

מוסרי או לא, חוקי או לא, מה שבטוח שהטלת התשלום מנעה את כניסתם של ערביי האזור. גם בג"ץ, בסופו של דבר לא עזר, לאחר שהעתירה נמחקה בטענה פרוצדורלית, על פיה עתירה כזו אמורה להיות מוכרעת בבית המשפט לעניינים מנהלתיים ולא בבית המשפט העליון. עו"ד עארף הבטיחה להמשיך במאבק אבל נכון להיום, דבר לא נעשה.

מצער לחשוב שדווקא תחומים כגון ספורט ופנאי מהווים אבן נגף בדרך לדו קיום, ומייצרים מחלוקות קשות סביב סוגיית ה'חיים ביחד'. במקומות כגון הספורטק, שבהם משתחררות אנרגיות, בני האדם באים להירגע ולהפיג מתחים, מצופה שהמחלוקות הפוליטיות והחברתיות יישארו מחוץ לשערי המקום.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>