אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: אורי פרי |

לפעמים אנו מפרשים אירוע בדרך מסוימת אבל בפועל מדובר במשהו שונה לחלוטין. אורי פרי מציע שלפני שקובעים סופית את העמדה שלנו, עדיף לשאול ולהבין מה בדיוק קרה שם

"מישהו יודע איפה קרן?" שאלתי את הכיתה בבוקר אחד כאשר בדקתי נוכחות בתחילת השיעור. "היא תגיע יותר מאוחר לשיעור מתמטיקה" ענתה חברה שלה. "מה זאת אומרת?" שאלתי. "למה לשיעור שלי בבוקר היא לא מגיעה אבל למתמטיקה היא כן מגיעה?" הוספתי. "מתמטיקה זה חשוב" ענתה התלמידה.

וואי וואי, כמה שהתעצבנתי על קרן באותו הרגע. הבחורה החוצפנית הזו מרשה לעצמה להחליט מה חשוב יותר ומה חשוב פחות ולעשות סינון במערכת לפי ראות עיניה – ועוד על השיעור שלי! מילא על שיעור של מורה אחר… החלטתי "לארוב" לקרן בתחילת שיעור מתמטיקה ולנזוף בה קשות על החופש הזה שהיא נטלה לעצמה. וככל שעבר הזמן התחממתי יותר ויותר כי גם נזכרתי בעוד פעמים שבהן קרן נעדרה מהשיעורים שלנו בבוקר ואחר כך במהלך היום הייתי רואה אותה מסתובבת ברחבי בית הספר. "זה ממש זלזול…. חוצפה אמתית! בטח היא יושבת בבית ורובצת בפייסבוק" חשבתי לעצמי והרהרתי באפשרות לזמן את ההורים שלה לשיחה למחרת בבוקר כדי להבהיר את העניין. לאט לאט צברתי עוד ועוד כעס כלפי קרן. כאשר נגמרה ההפסקה התקדמתי לעבר חדר המתמטיקה. תוך כדי הליכה, למזלי, הבליחה לראשי מחשבה של ספק: "קודם תשאל, כי אולי הפרשנות שלך לאירוע בכלל לא נכונה". נכנסתי לכיתה וקרן אכן הייתה שם. ביקשתי ממנה לצאת החוצה ומיד כאשר היינו בחוץ היא אמרה: "אורי, אני ממש מצטערת. אתמול חגגנו לאמא שלי יום הולדת והלכתי לישון מאוד מאוחר. אני פשוט אפשרתי לעצמי לישון קצת יותר היום בבוקר במקום לבוא עייפה לבית הספר…". ברגע אחד יצא כל האוויר מ"מפרשי הפרשנות המוטעית" שלי. "בסדר גמור" השבתי לה בידיעה שהבחורה הזו אף פעם לא משקרת.

עבורי זה סיפור קטן עם מסר גדול. פעמים רבות אני מוצא את עצמי מפרש באופן שלילי דברים שילדים עושים או אומרים וחושב שהדברים הם נגדי. סיפורים, מעשיות וסרטים מתחוללים בראש והמרחק בינם לבין המציאות יכול להיות גדול מאוד. הפתרון הטוב ביותר הוא להטיל ספק מסוים במחשבות שלנו, להבין שהן פרשנות אחת אפשרית מתוך רבות אחרות, ופשוט לשאול…