אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

פרויקט רכבת העמק מתקדם בצעדי ענק ולאורך התוואי, כבר ניתן לראות את הגשרים ואת המעברים שנבנו. מה שנסתר מהעין הוא הפחד של התושבים המתגוררים במרחק נגיעה מפסי הרכבת ולא יודעים עד כמה ישתנו חייהם לאחר שהרכבת תתחיל לפעול. ניסים אלחרר וארגש מקוריה חושפים דווקא את הפחדים האלה, רגע לפני שיהפכו למציאות

מאת: ניסים אלחרר וארגש מקוריה |

"חומרים מסוכנים הולכים לעבור חמישים מטר מהבית של התושבים, מה עוד צריך בשביל שיתעוררו שם למעלה?" כך מתאר יואב ליבנה, תושב קיבוץ יגור את פרויקט מסילת העמק מנקודת המבט שלו ושל חבריו לקיבוץ. בנוסף לפגיעה, לכאורה, באיכות חיי תושבי קיבוץ יגור, מתווספת גם פגיעה אפשרית באיכות חיי בעלי החיים החיים בתוואי המסילה המתוכננת.

עמק יזרעאל מוכר לרובנו כאחד העמקים היפים בישראל. בשטחו שוכנים קיבוצים ומושבים רבים ולצידם בשטחים הפתוחים הרבים, חיים בהרמוניה בעלי חיים רבים, החל ממכרסמים וכלה ביונקים גדולים.

מדובר במגוון חיות בר כגון צבאים, חזירי בר, שפני סלע, תנים, זאבים ושועלים. הצבאים הם חיות מוגנות על פי חוק ושאר החיות פשוט "גרות" שם, בדיוק כמונו בני האדם.

השטחים בעמק יזרעאל מהווים מקור מזון חשוב עבור בעלי החיים וכן קרקע בטוחה להתרבות וקיום המינים.

כאמור, בשטחי העמק קיימים ישובים וקיבוצים רבים אשר מתגאים בשילוב החזק בין קדמה לטבע לבין איכות חיים כפרית מעוררת קנאה. קיבוץ יגור הוא אחד מהקיבוצים השוכנים באזור התפר שבין מועצה אזורית זבולון לבין המועצה האזורית עמק יזרעאל. החיים בקיבוץ יגור הם שם נרדף לחיים שקטים, לפסטורליות במרחק נגיעה ולתנאים אופטימליים לגידול ילדים.

בשנת 2012 החלה הלכה למעשה בניית מסילת העמק – הפרויקט הלאומי לחיבור אזור העמקים לחיפה בפרט ולמרכז הארץ בכלל (ראה מסגרת). תכנון הפרויקט עורר הדים וקולות חיוביים רבים בקרב תושבי הצפון והפריפריה ובעיקר בקרב מוסדות המדינה המעורבות בפרויקט.

תושבי קיבוץ יגור לא היו בין מהללי הפרויקט, נהפוך הוא. לטענת הקיבוץ, מאבקו נגד תוואי הרכבת הוא מאבק על המשך קיומו, עתידו, ואיכות חיי חבריו.

החברה הלאומית לדרכים – או בשמה החדש "נתיבי ישראל", לטענתם, לא דנה בחלופות אחרות שהוצעו על ידי הקיבוץ והמועצה האזורית זבולון, כדי למזער את ההרס הצפוי לו, ובראשן הסטת תוואי המסילה לעברו הצפוני של כביש 75. עוד טוען הקיבוץ כי מומחים קבעו שהתוואי המוצע יגרום לקיבוץ נזקים רבים ויפגע פגיעה חמורה באיכות חייהם ובביטחונם האישי של תושביו. בין היתר בשל הרעש, מפגעי רעידות וסיכונים בטיחותיים, הנובעים מהובלת חומרים מסוכנים "מרחק נגיעה" מבתיהם, זאת בנוסף לחסימה הנופית שתיגרם.

לטענתם, ההחלטות בנוגע לתכנית התקבלו בחוסר סמכות, ללא בחינת כל השיקולים הרלוונטיים ובחוסר סבירות נוכח פגיעתה הקשה של התכנית בקיבוץ.

בעקבות הטענות, הגיש בשנת 2005 קיבוץ עתירה לבג"צ ובה ביקש מבית המשפט להורות באופן מיידי לתקן את תכנון התוואי ולהזיזו מתחומי הקיבוץ לעברו הצפוני של כביש 75. בשנת 2006 התכנס הרכב השופטים אשר לא התרשם מטענתם של באי כוח הקיבוץ, משרד עו"ד יגנס-טויסטר-בירן ושות' ופסק כי התוואי יישאר על כנו, אך עם זאת, רשאי הקיבוץ להגיש סעד נוסף, ממוקד יותר בעתיד.

יואב ליבנה, מחזיק "תיק הרכבת" בקיבוץ יגור מספר על מציאות בלתי נסבלת אשר תהיה נחלתם כשהרכבת תשקשק בפסים.

"אנשים לא מבינים מה זה כשעוברת לך רכבת מחוץ לחדר שינה, אתה יודע מה? יש אנשים שכן מבינים, אותם אלו שגרים בסמוך לתחנות רכבת. אבל, ויש אבל גדול, הם בחרו לגור שם וידעו מראש מה החסרונות בלגור בסמוך לתחנת רכבת, אנחנו, תושבי קיבוץ יגור, מעולם לא העלינו על דעתנו שתעבור לנו רכבת מחוץ לבית. הרי כל המהות של ההחלטה שלנו לגור כאן היא מתוך שיקולים של שקט, שלווה, ירוק וחלקת אלוקים קטנה. נכון, הגשנו עתירה לבג"צ בעניין בשנת 2005, לצערנו, בית המשפט דחה אותה בסופו של דבר. אנחנו לא הולכים לוותר כאן. אתה היית מוכן שבוקר אחד תתעורר עם פסי רכבת פעילה מחוץ לבית? כל הנוף הולך להשתנות, חומרים מסוכנים הולכים לעבור חמישים מטרים מהבית של התושבים, מה עוד צריך בשביל שיתעוררו שם למעלה?"

יחד עם קולות המתנגדים מכיוון קיבוץ יגור, נשמעים גם קולותיהם של אלו אשר לא יכולים לדבר  – קולות בעלי החיים אשר שטחי המחיה הטבעיים שלהם יפגעו קשות עקב תוואי הרכבת.

עפ"י טענות "הירוקים", תוואי הרכבת המתוכנן יפגע אנושות בבעלי החיים אשר להם זהו ביתם הטבעי, הן מבחינת המזון והן מבחינת הריבוי הטבעי. בעלי חיים אשר יבקשו לעבור בין שני צידי המסילה למטרות רעיה והתרבות מסתכנים בדריסה ובלכידה בפסים. עוד טוענים "הירוקים" כי תוואי המסילה מתוכנן להיות מגודר ברוב רובו, עובדה אשר מהווה עונש מוות לבעלי החיים בכלל ולצבאים בפרט. תוואי הרכבת המגודר "יכלא" את קבוצות הצבאים בשני שטחים מלאכותיים ללא אפשרות להיפגש עם בני מינם ולהתרבות וללא אפשרות של רעיה אחר מזון כשזה יחסר בצידו האחד.

יפתח סיני, פקח רשות הטבע והגנים בגליל העליון: "תוואי "מסילת העמק" יעבור בשמונה"מסדרונות אקולוגיים" של בעלי חיים החיים בתוואי המתוכנן (צבאים,חזירי בר, תנים ועוד). "הירוקים" בעצם טענו כי תוואי המסילה יפגע ברצף שטחי המחיה הטבעיים בעיקר של הצבאים ובהעדר פתרון, תמותת הצבאים תהיה בלתי נמנעת (בין אם מצמצום בפועל של שטח המחיה ובין אם מחוסר מזון). הפתרון שהוצע ואני מקווה שייצא אל הפועל הוא מעברים רחבים עיליים, או מעברים תת קרקעיים שיאפשרו מעבר של בעלי החיים. בנוסף, מתוכננים קטעים אשר לא יהיו מגודרים שגם הם יאפשרו מעבר מצד אחד למשנהו. לפתרון האחרון מתנגדים חברות הביטוח של הרכבת בטענה כי אי גידור מקטעים אלו יהיו מסוכנים עבור בני אדם שלא יבחינו במסילת הברזל וכן עבור נוסעי הרכבת במקרה של תאונה עם בעל חיים גדול כגון פרה. לדעתי, טענותיהם של חברות הביטוח באות בעיקר "לכסת"ח" תביעות נזקי גוף עתידיות מצד אזרחים. בכל אופן,  מעברים אלו יאפשרו לבעלי החיים לשמור על הרציפות של שטחי המחיה כיום. להוציא את בעיית בעלי החיים, קיימת בעיה נוספת של עצי זית עתיקים וכן עצים עתיקים נוספים אשר הועלתה בפני "נתיבי ישראל". עצים אלו ככל הנראה, יועתקו בשלמותם למקומות בעלי נתונים טבעיים דומים".

בכל פרויקט, תורם ככל שיהיה לאזרח בפרט ולמדינה בכלל, קיימים מתנגדים אשר קולם נשמע חלושות אל מול קולות המהללים. הקרב העיקש של הקידמה אל מול איכות הסביבה כנראה שיימשך בפרויקט זה וכן בפרויקטים עתידיים. תפקידינו, בני האדם, הוא לשמר את הקיים, לזכור כי גם בעלי החיים זכאים לשטח מחיה ראוי ולנסות ככל שניתן לשלב באופן הרמוני בין הקידמה המתבקשת לבין איכות הסביבה, החי והצומח.

תגובת דוברות "נתיבי ישראל" – אסתי נאמן:

בנוגע לטענות "הירוקים" וכן רשות הטבע והגנים:

חברת "נתיבי ישראל" כמו בכל הפרויקטים שבה היא מעורבת, עושה ימים כלילות בתכנון מיטבי הלוקח בחשבון מגוון פרמטרים. החל מטובת האזרחים אשר ייהנו מפיתוח העומד בתקנים המחמירים ביותר וכלה בהתחשבות מקסימלית באיכות הסביבה בכלל ובחי והצומח בפרט. חברת "נתיבי ישראל" רואה בקיימות ובאיכות הסביבה נדבך חשוב ובלתי נפרד מתכנון פרויקטים בעבר והן בתכנון פרויקטים עתידיים. בפרויקט המדובר נערכו מספר דיונים לא מבוטל בהשתתפות נציגי רשות הטבע והגנים אשר העלו הן את טענות "הירוקים" והן את חוות הדעת שלהם. הנושאים אשר הועלו בדיונים כללו בין השאר את בעלי החיים החיים בתוואי המסילה המתוכננת ואת ההשלכות הצפויות, לכאורה, על איכות חייהם עקב סלילת התוואי. בנוסף, הועלה גם נושא העצים העתיקים (עצי הזית) אשר נמצאים על תוואי המסילה העתידית ונדרש, מן הסתם, פתרון לכך. יצויין כי הדיונים נערכו ללא הגבלת זמן וזו על מנת להגיע לפתרון מיטבי העונה על צרכי מערכת והן על צרכי בעלי החיים. בימים אלו אנו נמצאים בעיצומן של בחינות מגוון פתרונות (לא מחייבים) כדלהלן: מעברים חופשיים על תוואי הרכבת עצמו. בנקודות אלו תוואי המסילה לא יגודר ויאפשר מעבר חופשי של בעלי חיים. הועלה פתרון בדמות מעברים תת קרקעיים רחבים אשר ייבנו במספר נקודות אסטרטגיות (להלן "מסדרונות אקולוגיים") שידועות לרט"ג (רשות הטבע והגנים) כנקודות מעבר עיקריות של בעלי חיים. העצים העתיקים (בעיקר עצי זית) אשר נמצאים בתוואי המסילה המתוכננת יועתקו בשלמותם למיקומים מומלצים ע"י רט"ג (בימים אלו ממש מתבצעת העתקה של מס' עצים).

בעניין קיבוץ יגור:

הפרטים המועלים אכן נכונים. הוגשה הבקשה המתוארת לבית המשפט מצד הקיבוץ בשנת 2005. הוכח כי תוואי הרכבת המתוכנן בשטח הנידון לא יפגע באיכות חייהם של התושבים ולא יוריד את ערך נכסיהם. חברת נתיבי ישראל בשיתוף עם רכבת ישראל, מתכננת מספר פתרונות אקוסטיקה מתקדמים  בתוואי הנידון על מנת לצמצם את מטרדי הרעש, לכאורה, אשר טענו חברי הקיבוץ. כאמור, בית המשפט קיבל את עמדתנו ודחה את העתירה. חברי קיבוץ יגור מוזמנים לפנות בכל עת ובכל טענה רלוונטית חדשה והיא תיבחן ברצינות המתבקשת ע"י הגורמים המקצועיים והמוסמכים.

מסילת העמק מהי

באפריל 2010, אושר בממשלה התחלת פרויקט לאומי להקמת מסילת העמק. הרכבת תשמש לנוסעים ומשא. הרכבת תעבור מחיפה לבית שאן באורך של כחמישים ותשעה קילומטרים הכולל שמונה תחנות נוסעים חדשות. המסילה תעבור בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית.

על פי שר התחבורה, ישראל כץ, הקמת מסילת רכבת העמק תאפשר לצמצם את תנועת רכבות המשא בקו החוף ולהפחית את תנועת המשאיות בכבישים. בזכות העברת מטענים וחיבורה לנמל חיפה ומרכז הארץ. בכך היא גם תקטין את עומסי התנועה ומעורבותן של המשאיות בתאונות דרכים. בנוסף, חיבור ערים בפריפריה (מגדל העמק, עפולה, ובית שאן) לרשת המסילות הארצית, יקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה למרכז הארץ ויעלה בצורה משמעותית את ערך הנדל"ן של הערים והישובים שבתוואי הרכבת.

הפרויקט הינו חלק מתכנית 'נתיבי ישראל' ומטרותיו פיתוח מסילת רכבת ושיפור התחבורה היבשתית בצפון ופיתוח רכבת "שלום", שתחבר בעתיד את ירדן אל הים התיכון ותאפשר העברת סחורות מירדן וממנה לרבות חיבור אל רבת עמון.

על פי התכנון, הפרויקט יכיל הקמת חמש מסילות לרכבת העמק:

1. מסילת העמק – תחנת בית שאן

תיאור הפרויקט: הפרויקט כולל הקמת מבנה תחנה ומבנה שליטה ובקרה בשטח כולל של כ-800 מ"ר. ביצוע מסילה באורך 1.4 ק"מ, 300 מ' רציפים, מגרש חניה והסדרת דרך גישה לתחנה כולל מעגל תנועה על דרך מס' 71. הערכת תקציב: 100 מיליון ₪.

2. מסילת העמק – מזרח

תיאור הפרויקט: חלק מהפרויקט כולל תכנון וביצוע מסילת רכבת משא ונוסעים בקטע שבין חיפה (גשר פז) לבין תחנת הרכבת בית שאן. החלק המזרחי כולל תכנון וביצוע של מסילת הרכבת בקטע שבין כפר ברוך לבית שאן באורך של 31 ק"מ והקמת שתי תחנות נוסעים: עפולה ובית שאן. במסגרת הפרויקט יבוצעו לאורך התוואי הפרדות מפלסיות בין כביש למסילה.

3. מסילת העמק – תחנת כפר ברוך

תיאור הפרויקט: הקמת תחנת רכבת, רציף וגשר המקשר בין התחנה והרציף, הקמת מבנה תחתון לקטע ממסילת העמק מערב באורך של 1.7 ק"מ ובניית מגרש חנייה.                                        הערכת תקציב: 150 מיליון ₪.

4. מסילת העמק – תחנת כפר יהושע

תיאור הפרויקט: הקמת תחנת רכבת, רציף ומעבר תת קרקעי המקשר בין התחנה והרציף, בניית מבנה תחתון לקטע ממסילת העמק מערב באורך של 1.2 ק"מ ומגרש חנייה.                              הערכת תקציב: 80 מיליון שקלים.

5. מסילת העמק – מערב

תיאור הפרויקט: תכנון וביצוע מסילת רכבת משא ונוסעים בקטע שבין חיפה (גשר פז) לבין תחנת הרכבת בית שאן. החלק המערבי כולל תכנון וביצוע של מסילת הרכבת בקטע שבין חיפה לכפר ברוך באורך של 28 ק"מ והקמת שלוש תחנות נוסעים: לב המפרץ, כפר יהושע וכפר ברוך. מחלף יגור ישודרג.

כיום מתבצעות עבודות לקידום הפרויקט וביניהן הפקעות שטחים, גידור חלקי ופינוי תשתיות. עבודות ההקמה  הנן באחריות חברת "נתיבי ישראל".

תרשים תוואי הרכבת העתידי