אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: חן אלטוף |

ירמי קפלן הגיע לקיבוץ מגידו ולמרות שורה של תקלות מביכות הוא הצליח לשמח את הקהל עם שיריו המוכרים

כמעט כמו פלוטו… נדמה שקרע את החבל ויצא לטיול בקיבוץ… ירמי קפלן עלה לבמה באיחור, והתנצל על כך בחינניות. הוא הסביר שאיחר כי אכל עוגה אצל אחת המשפחות מה"הרחבה".

קפלן שר בעיקר שירים מוכרים כמו "הדפוק הזה", "קולה וברה", "כבר עכשיו" ועוד. לאורך כל ההופעה נדמה היה שאין במה, הגבול בין קפלן לבין הקהל היטשטש – הוא ישב על הבמה, ירד ממנה, הסתובב בקהל, ישב עם הקהל והיה ישיר, חברותי וחביב. רוב ההופעה הוא דיבר ושר על זוגיות, על נשים ועל מורכבות היחסים בין גברים לנשים.

היו הרבה תקלות במהלך ההופעה – נשברו לו מקלות התופים… הסאונד היה חורק… אבל החיבור בין קפלן לקהל היה נפלא. אוירה של טבע, של קיבוץ ושל שחרור.

קפלן הפליא לנגן בגיטרה, בתופים ולעתים אף ניגן בו זמנית בשני הכלים, ממש כלהטוטן מיומן. איתו על הבמה היה רק הבסיסט, ניר גבע, ושניהם ריתקו את הקהל ו"עשו שמח", כפי שמקובל להגדיר בז'אנר אחר, שונה לחלוטין. הם אמנם היו רק שניים על הבמה אבל ההרגשה הייתה שיש להקה שלמה. הם היו מלאי אנרגיה, מקפצים ורוקדים.

אחרי ההופעה קפלן לא נעלם או ברח לחדר אומנים, אלא המשיך והתחכך בקהל, ממש כמו אחד מהחבר'ה. עם זאת, חבל שהאנרגיות שהיו בהופעה לא השליכו על הסאונד שהיה חובבני למדי. היית מצפה מאמן בסדר גודל כזה, שהסאונד יהיה מקצועי.

בסך הכל הייתה הופעה שהשיגה את המטרה – לשמח אנשים.