אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: יורי גרשוביץ |

איך שיר נולד? התשובות כנראה חלוקות בנושא, אבל ברגע שנותנים שיר בידיו של גידי גוב, השיר עובר בישול במידה הנכונה ומוגש חם חם, עם המון לב ונשמה המתובלים בהומור.

"שלל שיריו", המופע המצליח של גידי גוב הוא סיבה לחגיגה, חגיגה של קריירה ארוכה ומוצלחת, אבל בעיקר חגיגה מוזיקלית. חוץ מגידי גוב, שאין ספק שהוא יחיד במינו, ניתן למצוא את יהודית רביץ כאחראית המוזיקלית של המופע, ואת רונה קינן כאחראית על העיבודים וכמלווה מסורה יחד עם ערן ויץ, זיו קוז'ו, יובל שפריר ותם מוכיח.

גוב שר משלל שיריו, החל מ"שקיעה נוגה" וכלה ב"חזק חזק" מתוך הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל, שכמו שגוב מגדיר זאת בחן, "במושגים שלי מדובר בשיר חדש". למרות שהוא כבר לא בן עשרים, גידי גוב מלא בכריזמה, בקוליות ובעיקר בקול שאין כמוהו בארץ, קול עמוק ונמוך שמרטיט דברים אי שם בפנים. הקהל, אם תהיתם הוא הטרוגני לחלוטין, ממבוגרים שהיו כאן בארץ בתחילת דרכו של גוב ועד לנוער שגדל על ברכיו של גוב, שמלווים אותו בהתלהבות רבה בשירת  מחרוזת "הכבש השישה עשר", תוך הפגנת בקיאות בכל מילות השירים, שאפילו גוב שוכח ומאלתר.

הזכרתי בהתחלה את רונה קינן. לדעתי, אחד מרגעי השיא של המופע הוא הדואט של קינן ושל גוב ל"נגיעה אחת רכה" שהופך לדואט של אהבה, אהבה בשלה שעברה הרבה, מלאת משקעים אבל גם טומנת בחובה הכרות מעמיקה. השניים  שרים יחד גם את הדואט שלהם "הריקוד המוזר של הלב", וגם את שירה של קינן "אתה מתעורר" שגוב מאוד משתדל לזכור את מילותיו.

אם לסכם את המופע הזה במילה אחת – "אדיר!", וכן סימן הקריאה הכרחי. הקוליות של גוב שהוזכרה קודם מקנה להכל תחושה של פשטות, של "אין צורך במאמץ", הכל טבעי וזורם, בשירים המרגשים הוא מרגש, בשירים הקצביים הוא מקפיץ ובדיבורים שבין לבין הוא פשוט ומשעשע, וגורם לי להתגעגע לימיו על המרקע ב"לילה גוב". הכריזמה שלו מהפנטת את הקהל ומלהיבה אותו, שיתוף הפעולה עם קינן מוליד רגעים יפים, אפילו קסומים, שבהחלט שווה להנציח אותם על דיסק. והקול שלו, נו טוב, כנראה שאין מספיק מילים בשפה העברית, או בכלל, כדי לתאר אותו. בקיצור, תעשו לעצמכם טובה, תאתרו את ההופעה הקרובה לביתכם ולכו- ההנאה מובטחת.