גברילו פרינציפ
למען האמת לא תמיד הייתי כאן
מפליג בין מפלים של חלקי מחשבות
למען המוסיקה לא תמיד הקשבתי לה
קורע מיתרים במין זיוף ארוך
למען השמחה לא תמיד בכיתי כך
אין שמחה בגוף שבור שמנסה לרקוד
מתפצל לאלף כיוונים
נקרע בלילות בלי שינה
פיצוצים ודמעות ותפילה כה פשוטה
מה עוד אפשר לעשות
למען הצבעים לא תמיד ראיתי בך
עץ ירוק זקוף בלב חורשה שרופה
למען הקרבה לא תמיד הרגשתי בה
חומקת באין רואה בין אצבעותיי