אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

לראשונה התקיים  פסטיבל סרטי הסטודנטים והסטודנטיות של החוג לתקשורת מחוץ לקמפוס, בסינמטק חיפה

אביב אורנר

אירוע סיום השנה המרגש של החוג לתקשורת – פסטיבל הסרטים "בום בפריים", התקיים בשבוע שעבר, בסינמטק חיפה. זו הפעם הראשונה שהפסטיבל יצא מגבולות הקמפוס של אורנים אל מקום שמסמל את מרכז העשייה הדוקומנטרית בישראל. הפסטיבל מסמל סיום תהליך ושנת יצירה דוקומנטרית, והפקתו מושקעת לאור הצלחתו וחשיבותו בעבור הסטודנטים והסטודנטיות של החוג.

בפסטיבל השתתפו כ-200 אורחים ואורחות, בהם נשיאת המכללה פרופסור יערה בר-און, רקטורית 'אורנים' ד"ר מדי וליצקר-פולק, דיקן הפקולטה למח"ר היוצא ד"ר ג'ק פסטור,  הדיקנית הנכנסת ד"ר הדס הירש, וכמובן, סגל החוג וראשת החוג לתקשורת – ד"ר אריאל פרידמן.

בתחילת הערב הגיע הקהל לקבלת פנים טעימה ומושקעת, שלצידה הוצגה תערוכת צילומים מתוך "סדנת צילום סטילס", קורס שמנחה ערן ברק ובו לומדים הסטודנטים והסטודנטיות של החוג לתקשורת. אלו שהציגו את עבודותיהן בסדנה זכו לפרסום רב ולתגובות נלהבות. בהמשך הערב הוקרנו הסרטים תחת שלושה נושאים מרכזיים: זהות, חינוך ושורשים, והנעימו קטעי מעבר – שירים, נאומים והנחיה נפלאה של הסטודנטים מהחוג – גל בנג'ו, ג'מייקה אלטוניאן וסוג'וד עיסא.

סרטי הגמר של הסטודנטים והסטודנטיות לקוחים מעולמם האישי הייחודי ומסביבתם הקרובה. לאחר הצפייה בהם בערב זה, ניכר האומץ לעסוק בסוגיות מהותיות הנוגעות לחייהם הפרטיים או לחיי קרוביהם. סוגיות אלו משקפות את מהות החברה הישראלית כולה. מגוון הסרטים כלל דילמות מורכבות בשלל נושאים כגון משברי זהות המתבטאים בסרטן של סמאח ותד ורונזא ריזק, "פלסטינית?" ובסרטן של רואן סלאלחה וסוג'וד עיסא, "דו קיומי", שתיעדו את הקונפליקט של רואן שערבית היא שפת אמה אך היא כותבת שירה בעברית.

סרטים נוספים: סיון פוזניאק ודנה פרידמן התמקדו בעדן עיני, סיפורה והתמודדותה לאורך שנות חייה עם דימויה העצמי בסרט שנקרא "בעיניים פקוחות". עיני, גיבורת הסרט, יחד עם דורון יבלונקה בסרטן "D.N.A של ילד חוץ" סיפרו את סיפורו של אביה וחייו בקיבוץ בו גדלה עדן. נוי דוידוב, ג'מייקה אלטוניאן, ישראלה ימהרן, ואוריין מלכה יצרו גם הן סרט, שגיבורותיו הן שתיים מיוצרותיו, נוי וג'מייקה. ב"אל תתייגו אותי" הן נכנסות לעובי הקורה ומדברות על הדברים הבועטים בחייהן – איך מתמודדות שתי בחורות, האחת דתייה והשניה מצד"ל, עם סטיגמות והערות על אורח חייהן? כיצד החברה הישראלית תופסת אותן ומדוע היא טועה? הסרט צולם מנקודת מבט מיוחדת הבוחנת רבדים אלו בעולמן דרך החברות המשותפת ביניהן.

יוליה גנקין ריגשה את כל אורחי הפסטיבל בסרטה המרגש "מלחמה ושמה חיים", שבו היא מלווה את חניכתה, בהתמודדות ובמורכבות חייה. סרטם של עדי שטיין ואדי בן אהרון, "התחלה חדשה" הציג את השינוי שעבר אדי, יוצר הסרט, כשהחליט לפרוש משירות הקבע בצה"ל וללמוד חינוך. נוי חדד ושירי מנשה בסרטן "בשולי הנתיב המהיר" סיפרו את סיפורה של בתאל קטורזה, מי שבעבר הלא רחוק הייתה יושבת ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות במכללת "אורנים", בחורה בלי רגע מנוחה, ואת הקושי שעברה בכניסתה למערכת החינוך – איך מצליחים להתגבר עם שינויים מרחיקי לכת?

בפסטיבל הוקרנו מגוון רחב של סרטים אותם קשה לתאר במילים. כל תקציר שייכתב לא ימחיש את תחושות הגאווה וההתרגשות שאפפה את האולם בזמן הקרנת הסרטים. העבודה הקשה שמתחילה ברעיון קטן וצומחת לכדי סרט גמור ואיכותי היא אתגר שבו מצליחים כל שנה מחדש לעמוד הסטודנטים והסטודנטיות של החוג לתקשורת. חשוב לציין את התמיכה האינסופית של המורים המאפשרים יצירות אלה: אוהד אופז, ערן ברק וכמובן גיל שפירא ורונן ציפוק. יצירה שכזו היא תהליך ארוך ומורכב, שמושקע ומטופח ימים כלילות בעבודה קשה, אך לבסוף כשמגיע הרגע ובו נשמעות מחיאות הכפיים והתודות – הפנים המתרגשות והמרוצות אומרות הכול.

https://www.youtube.com/watch?v=OrtyM9K–jQ&feature=youtu.be