מאת: רואן סלאלחה |
בחלום שלי : אני,
הים,
וגדר מכוסה חלודה
מפרידה בינינו.
את קול חבטת הגלים
איני שומעת ואני נבהלת.
מנסה להדביק את אוזניי
בחלל החורים שבגדר
אך לשווא אני מנסה-
אין קולות מהצד האחר.
ההתנגשויות חובטות בסלעים
והתנועה ממשיכה
אך גופי בדומייה –
חושש שאיבד את
חוש השמיעה.
עיניי עוקצות אותו
הן פקוחות לרווחה
הגוף משחרר זיעת פחדו
והן ; מנסות לעכל
את הבהלה.