הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

10 אפריל, 2016 פורסם ב ספרות ושירה
אין תגובות

מדבר/ שלום מוקדר

כתב: שלום מוקדר

התעוררתי לתוך הדממה של המדבר, רוח חמימה ליטפה את עורי, השמש כבר החלה לשקוע שם במערב.

נשמתי מלוא אוויר לריאות, אוויר נעים, חמים, צלול.

המדבר מביא איתו דממה שגורמת לשכלי לשקוט, מימד שקט של דממה עולה מהקרקע וסוחף אותי לתוך תוכי.

הפסקה מהחיים, מהרדיפה, מהמחשבות, מהלחץ, מהלימודים, מהדרישות הבלתי פוסקות.

פה אני לבד, כמה זמן לא הייתי באמת לבד, לא לבד של בדידות, לבד של שקט אמיתי.

הלב מזכיר מה אני באמת מחפש, מה באמת אני רוצה, פעימותיו דופקות בהרמוניה עם צלילו של המדבר, פה אני מת לרגע ונולד מחדש.

יש משהו קסום ביופיו של המדבר, משהו שהלב מתגעגע אליו, משהו חמקמק שנעלם עם ההתקרבות חזרה אל הציוויליזציה.

משהו קטן מהמדבר נשאר איתי, משהו שקט ששוכן בתוכי, המדבר לא קונה את כל המסכות, את ההצגות, את הדרישות החברתיות הבלתי שפויות, אפשר לעשות על המדבר כמה פוזות שיש, הוא לא מתרשם מזה כלל, אמן שתמיד המדבר יהיה חלק ממני.

shutterstock_189895064

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>