הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

26 אפריל, 2016 פורסם ב חינוך אחר
אין תגובות

הורסים עוד מוסד: המורות החיילות

לאט אבל בטוח צה"ל סוגר מפעל שפעם נחשב לשיא הציונות, המורות החיילות. מספרן הולך וקטן והשאלה היא למה והאם זה נכון ומוצדק. אביב זמיר בודק את הסוגיה וחושב שזהו בהחלט צעד מוטעה של המערכת הצבאים

אבי זמיר

בחודש שעבר נסגר 'המסלול הירוק' אחד ממסלולי המורות החיילות בצה"ל. מסלול זה שקיים כבר כמעט 60 שנה היה אחראי להדרכת טיולים ואתרים רבים במדינת ישראל, מתוך אמונה בחיבור הנוער והילדים למדינה 'באמצעות הרגליים' , ובעצם לחזק את אהבת המולדת באמצעות סיורים והדרכות שונות. המסלול נסגר בהצבעה שנערכת בוועדת חוץ וביטחון  על פי בקשתו של צה"ל לקצץ שליש מהתקנים של המורות החיילות. מדובר על כ50 בנות בשנה שמשרתות במסלול זה, אך למעשה זוהי רק ההתחלה בקיצוץ רחב במערך מג"ן (מקא"ם, מורות חיילות, גדנ"ע ונח"ל) של חיל החינוך. מערך זה מתעסק בעשייה חינוכית ערכית והכנה לצה"ל בתוך מערכת החינוך, לטובתם של אלפי בני נוער ברחבי הארץ , ובעיקר בפריפריות .

כבר בתחילת השנה קוצצו 150 הקצאות נוספות מיחידת המורות חיילות, יחד עם ה50 שקוצצו בחודש שעבר משאיר את היחידה עם 400 תקנים בלבד. יחידת המורות החיילות, היא אחת היחידות הוותיקות בצה"ל, היא הקומה בשנת 1951 בתוך מערך חיל הנשים, כחלק מחזונו של דוד בן גוריון . תפקידן באותה התקופה נועד לסייע בתחומי ההשכלה ,השפה והשתלבות החברתית . כיום תפקידים נרחב פי כמה ומאז נפתחו מסלולים רבים בהן מורות ומורים חיילים משמים כמדריכים בפנימיות וכפרי נוער, בתי ספר, ועבודה עם אוכלוסיות נוער סיכון בערים רבות.

כמו שנאמר, לא רק מסלול המורות חיילות נמצא על הכוונת, לפני כשנתיים הועבר תפקיד המד"ן (מדריך נוער שאחראי על תחום ההכנה לצה"ל ומשמש כמדריך חברתי במסגרות שונות) מתוך חיל החינוך למיטב (היחידה הצבאית המופקדת על הליכי הגיוס), מאז צומצמו משמעותית כמות התקנים לתפקיד, ואף שונתה ההגדרה כך שיתעסק בתחום ההכנה לצה"ל בלבד ללא עשייה חברתית חינוכית במסגרות שונות.

אנשי חינוך וחברי כנסת רבים יוצאים כנגד המגמה המתמשכת לצמצום חיל החינוך, ביניהם ח"כ רחל עזריה (כולנו) "היכרות היא השלב הראשון באהבת הארץ", מספרת עזריה, "משרד החינוך הכיר בחשיבות המסלול, וההחלטה של הצבא לקבוע מה נחוץ לחינוך ומה לא, היא בעייתית". "את השירות שלי כמורה־חיילת עשיתי ברשות שמורות הטבע בגליל המערבי אני אזכור כל החיים כמשמעותי, ערכי ותורם", מספרת ח"כ תמר זנדברג (מרצ). העבודה שמספר רב מחברות הכנסת וגם מספר חברי כנסת מכהנים ולשעבר היו במהלך שירותם  מורות ומורים חיילים יכולה להראות ולתת עדות לאיכות האנשים שיוצאים מן היחידה.

"עם בונה צבא" משפט שאמר דוד בן גוריון , מתוך הבנה שבמדינה כמו שלנו בה ישנה חובת גיוס על כל אזרחיה איכות העם היא זו שתקבע את איכות הצבא. על דבריו הוסיף ח"כ אלעזר שטרן (קצין חינוך ראשי לשעבר) "עם בונה צבא, בונה עם" מתוך ראייה כי על הצבא לקחת אחראיות חינוכית וערכית על העם ממנו הוא מורכב. נכון יש שיגידו שעל צבא להתעסק בנושא הביטחוני בלבד , ושכל דבר אחר הינו מיותר, אך במדינת ישראל ,מדינה המורכבת מקיבוץ גלויות, מדינה הדורשת מכלל אזרחיה לעלות על מדים בגיל 18 ולתרום מספר שנים מחייהם. האם זה לא הגיוני שצבא מסוג זה ייקח על עצמו את האחריות לתרום לאותם האזרחים והקהילות ממנו הוא מורכב? כפי שהוא עושה כבר למעלה מ60 שנה באמצעות גרעיני הנח"ל, המורות החיילות והמד"נים?

הצבא טוען כי הקיצוץ הוא חלק מהתייעלות המערכת, אך מה המערכת תעשה עם כ200 בנות שלא יתגייסו לתפקיד  המורה החיילת, הרי גם כך מספר התקנים לתפקידים משמעותיים  שאינם קשורים ללחימה לבנות הוא מצומצם , ועל כל תפקיד איכותי ומשמעותי יש מועמדות רבות . ושאלה חשובה עוד יותר, מי ישלים את הפער שצה"ל יוצר שהורדה של 200 תקנים,  כלומר 200 אנשי חינוך שנלקחים ממסגרות חינוכית של בני נוער, חלקן הרב מפריפריות ואוכלוסיות קשות. מי ייקח את האחריות על מאות הנערים שיושפעו באופן ישיר ממהלך זה? נראה כי צה"ל והעומדים בראשו שכחו שלא משאירים אנשים בשטח.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>