אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

השנה תלמידי שכבת י"ב, במסגרת המסע הנודד בהרי אילת, הגיעו לפסגות הרים ועמם אילנית יורמן-עוזרי ושמוליק צור, המרותקים לכיסא גלגלים

נתינה מכל הלב ורצון עז להתגבר על מגבלות פיזיות, הובילו  את שכבת י"ב באורט גרינברג להגשמת חלומם של אילנית יורמן-עוזרי ושמוליק צור – המרותקים לכיסא גלגלים – השניים לקחו  חלק במסע הנודד לאילת – הטיול השנתי של השכבה.

התלמידים, שחזרו בסוף השבוע שעבר מהטיול, זכו להיות חלק מחוויה של פעם בחיים. מעבר לחיזוק הקשר של התלמידים עם הארץ והכרות מעמיקה עם נופיה, לראשונה נפלה בחלקם הזכות להיות שותפים למפעל מקסים וייחודי של חברת "פאראטרק"  (Paratrek)–  המאפשרת טיול בארץ ובעולם לאנשים עם מוגבלות בתנועה.

ב"פאראטרק" מאמינים שלכל אחד יש את הזכות לצאת לטבע ולצאת לטייל, לא משנה אם בעזרת קביים, כיסא גלגלים או כל אפשרות אחרת. החיבור לאורט קריית טבעון נעשה על ידי רכזת השכבה מיכל ווין, שנחשפה לפרויקט והביאה את היוזמים, זיו דמטר ועומר צור, לבית ספר.

היוזמים, זיו דמטר, יליד טבעון  (תלמיד לשעבר בבית ספר אורט) ועומר צור -  שניהם  מדריכי טיולים מנוסים בהובלת קבוצות בשטח גם של אנשים עם מוגבלויות. צור , שאביו נכה צה"ל וזקוק לכיסא גלגלים על מנת להתנייד, החל את הפעילות לראשונה כאשר יצא עם אביו ועוד חברים לטיול אתגרי של אחרי הצבא.

למסע הנודד באילת הצטרפו כאמור, אילנית יורמן-עוזרי ושמוליק צור, לאורך הדרך התלמידים והצוות נשאו את השניים על מתקן מיוחד, דבר שחייב  עבודת צוות ותיאום מושלמים והמיוחד היה שלאורך המסלול היה שילוב שווה בין בנים ובנות בשכבה.

לדברי אילנית מכיתה ה' לא יצאה לטיולים שנתיים ומעולם לא חשבה שיש לה את הזכות לבקש לצאת. "בטיול עם תלמידי אורט, לא הרגשתי כלל שנושאים אותי אלא שאני מטיילת עם כולם. הרגשתי מאד בטוחה. בנוסף, במהלך הדרך היה מדהים לראות תלמידים מבתי ספר בארץ, חילוניים דתיים וערבים, עומדים נלהבים מעוצמת המראה הייחודי. הם מחאו כפיים לתלמידים ולמעשה מעורר ההשראה שהם לקחו בו חלק".

מיכל ווין: "הרציונל היה לאפשר לתלמידים למתוח את גבולות היכולת שלהם, לעזור וללמוד מהאחר על יכולותיו, אתגריו וגבורותיו. עומר וזיו דמטר נפגשו עם התלמידים, יחד בנינו את מסלול הטיול,  התלמידים קיבלו הדרכה צמודה והתוצאה הייתה מדהימה. עשינו משהו מכונן, משנה עולם ועכשיו אנו יכולים להגיד שראוי כי היוזמה הברוכה של אורט גרינברג  תכנס לכל בתי הספר בארץ.

כששואלים אותי למה כדאי להיות מורה  אני משיבה כי זוהי זכות לייצר עבור תלמידי הזדמנויות חינוכיות של נתינה. שינוי החברתי  של עשיית הטוב מתוך אמונה שריבוי הטוב בעולם יגרש את החושך!"

ניב רוזנטל, תלמיד באורט: "היה פשוט מדהים. לא פגשתי דבר כזה בכל חיי. השיתוף של השניים במסע היה מרגש עד דמעות ובמיוחד כאשר הגענו לראש ההר. בסוף הפעילות באתי לעומר ואמרתי לו שאני מקווה שכאשר אני אתבגר, כך אנהג אני עם הוריי".

רווית היימס, מורה מחנכת: "הרעיון של מיכל היה גאוני, בתחילה היו התלבטויות, קצת פחדנו מגודל האחריות אך בשורה האחרונה זה היה מרתק. הנתינה הזו אינה סתם נתינה. הרגשנו שאנו מקבלים ממנה המון, אולי אפילו יותר ממה שהם קיבלו מאתנו"

מנהל בית הספר  אִתי לוי: "את האינטימיות בין עומר לשמוליק שהתלמידים היו עדים לה, ואת המצווה של "כבד את אביך ואת אמך", אני רוצה שהתלמידים ייקחו  אל ההורים הביתה. אילנית ושמוליק לימדו אותנו שבעזרת אופטימיות ונחישות אין דבר העומד בפני הרצון. זהו מיזם חברתי חדשני ומהפכני וכולי תקווה כי כל בתי הספר ילמדו מאתנו ויעבירו הלאה את המסר שגם לאנשים מוגבלים ישנה הזכות ליהנות מנופי ארצנו. לכל ילד וילדה קיימת הזכות לצאת לטיול".