הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

14 ינואר, 2016 פורסם ב תקשורת
אין תגובות

האויבת שלי, השותפה שלי

הסרט הדוקומנטרי, שכבר זכה לשבחים רבים בארץ ובחו"ל, הוצג בפני הסטודנטים מהחוג לתקשורת ועורר, כצפוי, גל של הזדהות עם הדמויות המרתקות

אביב אורנר

בחלקו השני של יום העיון "תקשורת, שפה ומגדר" נפגשו חברי וחברות החוג לתקשורת עם ענת ווגמן נציגת מפיקי הסרט  "האויבת שלי, השותפה שלי" וענת שלח, אחת מכוכבות הסרט.

אויבת

סרטם הדוקומנטרי של דוקי דרור וחן שלח מגולל את סיפורה של חברות אמיצה בין שתי נשים, רולה וענת. האחת פלסטינית והשנייה ישראלית, קיבוצניקית מעמק יזרעאל.  השתיים הקימו חברה משותפת שמטרתה לסייע לסוחרים פלסטינים בהתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית בנמל בתהליך שינוע המכולות לשטחי עזה והגדה.

הסרט מתעד בנחישות ועדינות את העליות והירידות, ההצלחות והכישלונות בחברותן ובעסק אותו הקימו.  יחד הן מצליחות להתמודד ולהגשים את עצמן בעולם גברי, מלא בסטיגמות וסטריאוטיפים ובמציאות רווית מלחמות וטרור. בדרכן המיוחדת במציאות המזמנת דילמות רבות הן מצליחות להוות משפחה אחת בעבור השנייה.

לאחר יום גדוש התכנסנו חברי החוג לתקשורת להקרנת הסרט. לאחר הצפייה כששוחחו עם ענת ווגמן ,נציגת ההפקה, וענת שלח, אחת מכוכבות הסרט, החלו לצוף הרגשות והתחושות. במהלך השיחה עלתה סוגיית האמת בבימוי הסצנות, והקשיים בצילום סרט תיעודי בנושא זה.  בנוסף שיתפה ענת שלח בסיטואציות ורגעי משבר שחוותה עם רולה מאחורי הקלעים. ענת התייחסה גם כן לפוליטיקה וכיצד היא מעורבת בחייהן. ענת ווגמן סיפרה לסטודנטים על תהליך יצירת הסרט והצגתו במקומות רבים בעולם.

 הסרט הצליח לעורר בסטודנטים את התקווה והאמונה בחברות ובחוזק שלה. המפגש האנושי והמרגש בין רולה וענת, שלכאורה אין שום דבר שאמור לחבר ביניהן, מצליח להוות אור בתוך מציאות חשוכה.

 12402098_943943172342526_5907200677330223192_o

עדן עיני, סטודנטית בחוג לתקשורת, מספרת: "ללא ספק הייתה זו חוויה מקרבת ומלמדת. ההצצה למה שמתנהל "בצד השני" והידיעה כי אנו יכולים בכוחות שיש בידנו לשנות גורמת לי לרצות ליצור מציאות ושותפות אחרת".

נקודת האור הגדולה של הסרט היא גם ההפתעה הגדולה שחבויה בו. הסצנה האחרונה של הסרט בה ענת בוכה על אחיה שגויס למבצע "צוק איתן" ורולה היא זו שמנחמת אותה, מצליחה לתמצת לכדי רגע אחד את מהות הקשר בין השתיים. בכל רגע מרגיש כאילו המפעל שבנו השתיים עומד להתפרק, אך בתעצומות נפש חדשות נושאות אותו ענת ורולה שוב על כתפיהן הרחבות.

את היום המרגש הזה חתמו הסטודנטים בברכת תודה לשתי האורחות, ובתקווה גדולה שהעסק והחברות שלהן, המסמלים המון גם עבורם ימשיכו וישגשגו.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>