אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

כרמל ברדוגו, סטודנטית במסלול מלח וחוג לספרות
"רק על עצמי לספר ידעתי…"
כסטודנטית שחוגה השני הוא ספרות, אך טבעי שכך אפתח את דבריי.
שמי כרמל ברדוגו, בת 22, אחות גדולה לסתיו ואופל, מתגוררת בכפר ורדים ומדריכה בפרויקט אחרי! בשטח במעלות, בפרויקט אחרי! בבתי הספר ובפרויקט "רגעי קסם" של הסוכנות היהודית. אני מאד נהנית מהעשייה החינוכית.

ילדה בת 11, יושבת על מיטתה בחדרה, קוראת את העיתון הכי נחשב דאז – ראש 1, קוראת על כל אותם מפורסמים שבני גילה וגם היא מעריצים ולא מצליחה להבין – איך אנשים עם כל כך הרבה יכולת השפעה וכוח בוחרים לעשות זאת על דברים מבזים שכאלו? בתור ילדה בת 11, העברתי ביקורת על התעשייה הזו, חיפשתי את המקום שלי להשפיע.
בדרך, עברתי הרבה גלגולים, חשבתי אפילו להיות מגישת חדשות, תכננתי להגיד רק חדשות טובות, אבל הבנתי מהר מאד שזה לא יגרום לדברים טובים לקרות ושאין לי שליטה על מה שקורה.
חגגתי את יום הולדתי ה22 לפני קצת יותר מחודש, את הקרובים לי שיתפתי בתחושת הסיפוק והגאווה שאני חשה על המקום בו אני נמצאת, שמצאתי את המקום שלי להשפיע. זה לא דבר שיקרה בעתיד ועליו אני חולמת, אלא קורה ברגע זה ממש. ברגע זה אני, וכל מי שכפי הנראה קורא את הכתבה הזו – משנים ומשפיעים ונוגעים בנפשות של בני אדם, בנפשות העדינות של בני נוער. חלום. לפעמים גם סיוט, אבל חלום.
את הדרך לרגע הזה, שיש לו עוד המשכיות מלאת עליות וירידות, עברתי בתחילת ממועצת התלמידים, לגלגלי מועצות הנוער כחניכה ועד ייצוג במועצת הנוער הארצית, תפקיד במחוז צפון, יושבת ראש המועצה בכפר ורדים. את השקפותיי המשכתי לגבש בתיכון מנור-כברי, הדוגל בחינוך חברתי וערכי ומהווה בעיניי מופת בהקשר הזה.
עם גיוסי לצה"ל, התגייסתי, באופן טבעי לחלוטין להיות מורה-חיילת במסלול החינוך המשלים באור עקיבא ובשנתי השניה, לחנוך מורות חיילות כמותי בכל אזור המרכז (באמת בכולו) בתפקיד רכזת מורות-חיילות. נחשפתי ממבט על למסגרות מדהימות לבני נוער ולמחדלים הנוראים ביותר שראיתי ומקווה שאראה. הוספתי מסגרות רבות לסל החלומות הרחב שלי שהולך איתי לכל מקום, רובן הקשורות לעבודה עם נוער בסיכון.
בשנה שלאחר השחרור, העברתי כרכזת נוער במושבים נאות הכיכר ועין תמר מטעם תנועת הנוער של האיחוד החקלאי בים המלח, חוויה משוגעת והכרחית.
והנה, הגעתי לכאן. מגשימה את החלומות שלי.
לא חושבת שעליי לחפש את עצמי בהודו, כי כבר מצאתי, ואני לא מתעניינת בעבודה מועדפת או בעבודה מזדמנת כי יש לי מטרה אחת לנגד עיניי וחלומות רבים עוד בדרך.