הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

28 דצמבר, 2015 פורסם ב מקרא
אין תגובות

אהבה הומו-ארוטית? צר לי לאכזב

טענה שכזו, על יחסי דוד ויונתן,  משמעה לכפות את רצונותינו וערכינו המודרניים על הטקסט. והפעם זה פשוט לא מסתדר

מעיין מור-יוסף, סטודנטית למקרא וספרות

לעעעא שם

עד לרגע זה, עד השמעת הקינה הזו, היה שמץ של ספק בכל הקשור בחברותם של דוד ויונתן. האם היא אמתית והדדית, או שמא רק "נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד" (שמואל א יח, א) ואילו דוד מנצל את המצב לטובתו?

אבל אז מגיעה הקינה היפה הזו והרגש המתפרץ מתוכה. שימו לב לכך שכל פסוקי הקינה בנויים מתקבולות מושלמות "אַל תַּגִּידוּ בְגַת / אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן. פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים / פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים", עד אשר הוא מגיע ליונתן: "אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל". אפשר ממש לשמוע את קולו נסדק בבכי.

ומילה לכל המבקשים לראות בקינה זו ביטוי לאהבה הומו-ארוטית: צר לי לאכזב, אך טענה שכזו משמעה לכפות את רצונותינו וערכינו המודרניים על הטקסט. ראשית, עלינו לזכור כי כל ספר שמואל נכתב מנקודת מבטו של אדם אוהד בית דוד, לכן אין לו שום אינטרס להציג את דוד כהומו (מה לעשות, זה נחשב פסול בתקופתו).

שנית, דוד משתמש בפעלים אה"ב ו-נע"ם הן לתיאור יחסי יונתן ושאול ("הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם") והן לתיאור יחסו שלו עם יונתן ("נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ"). האם מישהו רוצה לרמוז שהיו יחסים רומנטיים גם בין האב לבנו? קשה להניח.

שלישית, הכתוב אומר "נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים". כלומר, הוא עושה הפרדה בין אהבת נשים (ודוד כידוע היה רודף שמלות לא קטן) לבין אהבת החברים. זוהי למעשה הגרסה התנכית לקוד הגברי הבלתי כתוב – 'חברים לפני נשים'.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>