אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

יהודי אתיופיה ציינו את חג הסיגד חמישים ימים לאחר יום הכיפורים ומהותו הכנעה בפני אלוהים ופיוס בין אנשים. גם השנה צוין החג בקמפוס המכללה האקדמית אורנים, בפעם החמישית ברציפות. סטודנטים מפרויקט מיכאל מסבירים את מהות החג ואיך הוא צוין השנה במכללה

ירון דסטה ופקדה קבדה

מהו בעצם חג הסיגד? החג חל בכ"ט בחשון, חמישים יום לאחר יום הכיפורים. בגלות (אתיופיה) החלו ההכנות לחג, ימים רבים לפניו. כאשר בגלות היהודיים התקבצו מכל הכפרים להר שעל פסגתו נחגג הסיגד.

יום הסיגד עצמו החל בצום. השכם בבוקר, טבלו בנהר ולבשו בגדי חג. ה"כוהנים" הובילו את הקהל בתפילה ובשירה. העולים אל ההר נהגו לשאת על גבם או על ראשם אבן שסימלה את אות ההכנעה לפני ה'. החג יצר פיוס בין אנשים, שבר חומות ומחיצות המפרידות בין אדם לאדם ובין כפר לכפר, חג של חשבון נפש אישי וקהילתי.

האירוע באורנים הפך מסורת שנתית, וזו שנה חמישית שבו אנו מציינים את החג בקמפוס. סטודנטים וסטודנטיות הלומדים באורנים בתכנית מיכאל מפיקים את האירוע לציון החג והפכנו אותו למסורת. החג מסמל ברית שמתחדשת מדי שנה בשנה. לשמחתנו, היום הברית הזו איננה שייכת רק לקהילה. זוהי ברית של כולנו, חג הסיגד- הוא חג של כולנו,  כמו כל חגי ישראל.

כמו בכל שנה, סטודנטים מ"תכנית מיכאל" יזמו ותכננו את הפקת האירוע מבעוד מועד. חלק מהתכנון כלל בתוכו, גיוס של שאר הסטודנטים מ"תכנית מיכאל" למשימה. כך שבסופו של דבר, רוב הסטודנטים מהתכנית לקחו חלק בעשייה על מנת לחשוף את החג לכלל הסטודנטים באורנים.

חשוב לנו לחשוף את החברה הישראלית והאוכלוסייה באורנים בפרט לחג הסיגד, שהינו חלק מהותי בזהותנו היהודית- אתיופית- ישראלית. זה הוא חג שאבותינו שמרו במשך דורות רבים והיווה עבורם עוגן לשמירת זהותם היהודית ולנו הוא משמש מקור גאווה.

זאת ועוד, בחודשים האחרונים ועד היום מתעסקים שוב בקליטה והשתלבות קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. לקחנו על עצמנו לחשוף את התרבות העשירה והמעניינת שלנו- קהילת ביתא ישראל לקהילה הרחבה, מתוך האמונה, שגזענות והיעדר סובלנות נובעים מבורות  ומחוסר ידע על האחר.

השנה פעלנו בשלושה מישורים על מנת לחשוף את משמעות החג בחלק הראשון, הפעילות בקמפוס הייתה – יום לפני החג, סטודנטים מתכנית מיכאל  נכנסו  ל- 17 כיתות (ופגשו כ-350 סטודנטים) במכללה. הם לימדו  במשך חצי שעה על מהות  חג הסיגד והזמינו לפעילויות הנוספת שקיימנו כעבור שבוע.

הכניסה לכיתות הייתה מאוד משמעותית הן לסטודנטים שלמדו על החג והן לסטודנטים מתכנית מיכאל שהתנדבו להיכנס לכיתות וללמד. סטודנטים רבים, שאינם יוצאי אתיופיה,  לא הכירו את החג.

פעילות נוספת שקיימנו באורנים כעבור שבוע-  בשתי ההפסקות הגדולות ערכנו שולחנות עם מיטב המאכלים המסורתיים, הצבנו לוחות הסבר גדולים על מהות החג ועל התרבות האתיופית. במקביל נחשפו הסטודנטים לתערוכת כלי נגינה ולבוש מאתיופיה, ולפינת טקס הבונה (הקפה). בנוסף שמחנו ורקדנו לצלילי המוזיקה האמהרית. למרות מזג האוויר הסגרירי, הגיעו סטודנטים רבים אשר גילו עניין רב, נהנו מהטקסים ומהמאכלים ושמחו יחד איתנו.

הפעילות העיקרית הייתה כינוס של כולם באירוע מרכזי באולם המליאה בבניין  42. נאמרו ברכות על ידי נשיאת המכללה פרופ' יערה בר און ודיקן הסטודנטים  ביני תלמי. באירוע השתתפו סטודנטים וסגל ממכללת אורנים והתקיים בו טקס רשמי שבמהלכו הגיע מרצה אורח, "קיס"-מנהיג דתי.

ישנה חשיבות רבה לציון חג הסיגד באורנים הן לסטודנטים יוצאי אתיופיה והן לכלל האוכלוסייה באורנים. לכן המטרה שלנו לשנים הבאות היא, לאפשר נגישות מרבית לסטודנטים המעוניינים להשתתף באירועים השונים, גם אם זה בא על חשבון שיעורים. זאת לאור קולות רבים שהגיעו אלינו מסטודנטים שפספסו את האירוע המרכזי בשל היותם בשיעורים.

בשנה הבא אנו מתכננים לחגוג את החג במעגלי שיח על מצבה של החברה הישראלית כאן באורנים. בכך נמשיך את המסורת  שהייתה בגלות, כאשר מנהיגי הקהילה ניצלו את ההתכנסות לחגיגות כדי לעסוק בשאלה  כיצד הם יכולים לשפר את מצבה החברתי של הקהילה מול שכניה.  גם בארץ שאלה זו מעסיקה את הקהילה כולה.  אנחנו מתכננים לתת לזה משמעות נוספת ולעסוק במצבה של החברה, בהתמודדות היומיומית עם חוסר שוויון, גזענות ואפליה. אני ואתה ואת, כל אחד, נעסוק בעוולות, ונעשה חשבון נפש.