הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

10 אוקטובר, 2015 פורסם ב ראיון עיתונאי, תקשורת
אין תגובות

מנכות לאיכות

אייל סבג נולד עם שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית אבל החלטה אישית שלו, בשלב מסוים בחייו, הובילה אותו לדרך חדשה ומצליחה. אחותו, אפרת מרחב, מתארת את המסע הארוך שעבר אייל עד שהגיע למקום בו הוא נמצא כיום

אפרת מרחב

eyal

אייל סבג נולד עם שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית, הוא צולע ומגמגם. רופאים אמרו שהוא לעולם לא ילך או ידבר ושהאינטליגנציה שלו לא תקינה. לאחר ילדות בודדה ומנודה מהחברה כשהוא חסר ביטחון עצמי עשה אייל מהפך בחייו והפך את הנכות לאיכות. למד לטרוף את החיים ולקחת אחריות על החלומות שלו. אחרי שנים של קשיים בשוק העבודה עקב הנכות שלו ובאומץ רב הפך אייל להיות עצמאי ובעל עסק מצליח. כיום בגיל ארבעים הוא מאמן ומנחה סדנאות, מרצה בפני חברות רבות, הכותב הגאה של ארבעה ספרים ובעיקר השראה ומודל לחיקוי.

למתבונן מבחוץ אייל הוא גבר צולע ומגמגם, די נאה אבל מה לעשות.. נכה. מי שיתבונן יותר מקרוב יגלה אדם חזק, עצמאי עם חוש הומור, לב ענק והרבה אומץ. את אייל פגשתי בדירתו שבחיפה, שטופת אור ועם נוף עוצר נשימה למפרץ. הריהוט מוקפד ובטוב טעם וכמו בעליו נראה פשוט מבחוץ אבל עשיר בטקסטורה וסיפורים אם רק מתקרבים קצת יותר. אייל מכין לי קפה מהמכונה החדשה שלו, אני מסתכלת עליו ומתמלאת גאווה. נזכרת בימים הקשים שהיו, את חלקם אני זוכרת ואת רובם לא. אייל חוץ מהיותו אישיות נדירה הוא אחי החורג, המילה חורג צורמת לי באוזן כי אין בקשר שלי עם אייל שום דבר שהוא חורג -הוא אח שלי. נפגשנו כשהייתי בת שבע כשאבי התחתן עם אמו. ארבעה ספרים, הרצאות בכל הארץ, דף פייסבוק יותר מעמוס אבל בסופו של היום הוא אחי הגדול, מקור השראה והכוח המדרבן. בזכותו אני בתחום של החינוך המיוחד והנה ההזדמנות שלי לשמוע את כל הסיפור מפיו.

כיוון שנפגשנו לראשונה כשאייל היה נער מעניין אותי לדעת איך הכול התחיל. "בואי לעולם נעשה בלידת מלקחיים לאחר הריון תקין. המיילד במקום שיבחר בניתוח קיסרי בוחר במלקחיים שזו האופציה הכי פחות טובה עבורי, כשזה קרה לא הגיע חמצן למוח ומכאן נגרמה לי הנכות, נולדתי עם שיתוק מוחין. עקב חוסר החמצן נפגע לי הדיבור וגם צד ימין של הגוף, לא הלכתי עד גיל חמש וגם אז זו הייתה הליכה גרועה. לא יכולתי בכלל לפסק את הרגליים ועם הזמן פיתחתי גם נכות פסיכולוגית שהיא בעיניי הנכות הכי חמורה" כך מתאר אייל את ילדותו. "אני זוכר את הכינויים שצעקו לי "ברווז" , "צולע" ועוד הרבה. זה גיל שאתה רוצה להרגיש שייך ולשחק מחבואים וכדורגל כמו כולם ולא יכולתי".

עקב הנכות הצבא לא הסכים לגייס את אייל "אז לא הייתה מודעות בשנת 91' לגייס ולשלב אנשים עם מוגבלויות בשירות צבאי. רציתי להיות כמו כולם אבל לא גייסו אותי. הייתי כל כך תלותי וקורבני כמו עלה שעף ברוח שהרגשתי שאם הם לא רוצים אותי אז לא צריך".

בשעה שכל חבריו בצבא הרגיש אייל יותר בודד וחריג מאי פעם "הרגשתי ממש לבד, החברים חזרו הביתה פעם בשבועיים לפגוש את החברות שלהם והמשפחה ואני הייתי עדיפות אחרונה. ההורים היו בעבודה, החברים בצבא ואני הייתי לבד בבית כל היום".

נכות = עבדות

אייל החליט לעשות קורס שהוצע לו מביטוח לאומי וכעבור שנה קיבל תעודה של רואה חשבון (אולי מנהל חשבונות…רואה חשבון לוקח כמה שנים טובות…) אבל מציאת עבודה הייתה עסק לא פשוט "תקראי לזה בורות או טיפשות או אטימות אבל אף אחד לא נתן לי צ'אנס. ומה הייתי צריך? מחשב וכיסא.  גם עם הקשיים בהליכה יכולתי לעשות את זה. זה היה מאוד קשה כי אתה מת להרגיש שווה לכולם אבל זה מעגל קסמים של רחמים עצמיים, עצב וקורבנות".

מתי מצאת עבודה?

"בגיל עשרים אחרי שנה שאני מחפש עבודה קיבלתי הצעה מרואה חשבון בעכו. ביקש שאני אתן לו ארבעה חודשים בחינם".

 הסכמת לעבוד בחינם??

"הייתי כל כך מיואש שהסכמתי. אחרי ארבעה חודשים הרווחתי 600 שח לחודש במשרה מלאה, ניהלתי מעל עשרים וחמישה תיקים של חברות גדולות כמו טויוטה.  המשכורת הכי גבוהה שהגעתי אליה הייתה של 2400 שח. הייתי כל כך חסר ביטחון שלא העזתי לבקש העלאה או לחפש מקום אחר".

הספר ששינה הכול

"ערב אחד הייתי בקניון, זה היה בשבוע הספר. תקראי לזה יד מכוונת אבל משהו משך אותי לספר מסוים ואני לא הייתי בחור שקורא, לא הייתה לי ספרייה או משהו כזה. ניגשתי לקרוא את הכריכה של הספר שתיאר איך למוח יש כוח אדיר אם לומדים לעשות בו שימוש נכון. איך להיעזר במילים ובדמיון כדי לשנות את המציאות. קוראים לו "כוחו של התת מודע" מאת מרפי ג'וזף. הספר הזה עשה לי מהפך בחיים. ברגע שהבנתי כמה כוח יש למוח שחררתי דפוסי התנהגות של שנים. הבנתי שבמקום להיות קורבן אני יכול להתנהל עם הנכות ולא מולה. התחלתי להאמין שהנכות לא תיעלם אבל ביחד אתה אני כן יכול לחיות חיים מלאים של הגשמה".

לטרוף את העולם

עם הרבה נחישות אייל חיבר תיאוריה למעשה וממקום של קושי התחיל לחלום שדברים יכולים להיראות אחרת "התחלתי לדמיין איך אני מרוויח משכורת טובה, ראיתי את עצמי גר בדירה משלי, ראיתי את עצמי בזוגיות. במשך שנה היה לי "טקס" בוקר, צהריים וערב שבו הייתי עוצם עיניים ומפליג בדמיון".  אחרי שנה של עבודה קשה ולמרות החששות של המשפחה, אייל טס לטיול בחו"ל "טסתי לבד לאפריקה. הייתי חודש בטיול מדהים והבנתי עד כמה אני בוחר להיות קורבן כי הנה אני בארץ זרה מטייל בטראקים, עושה באנג'י וראפטינג אז הבנתי שזה באמת הכול בראש ושאני יכול לטרוף את העולם. חזרתי לארץ והבנתי שאני לא רוצה לחזור אחורה ולהישאר בבית הוריי. עברתי לאילת וזה היה הרגע הכי שמח בחיים שלי. שכרתי דירה מדהימה, מצאתי עבודה עם שכר טוב ובעצם קצרתי את הפירות של המחשבות הטובות והדמיונות שדמיינתי במשך שנה שלמה. היו לי הרבה חברים והתחלתי להרגיש שייך. פתאום מצאתי את עצמי בזוגיות בפעם הראשונה בגיל 25".

באילת פורסמה על אייל כתבה במקומון ומשם החיים לקחו אותו לדרך אחרת. דרך של עצמאות ומימוש עצמי. התגובות החיוביות שקיבל דרבנו אותו לכתוב את סיפור חייו וההזמנות להרצאות היו רבות "העברתי הרצאה בבית פרטי וקיבלתי תגובות כאלה מדהימות שהתחלתי לפתח את זה. פריצת הדרך הייתה כשהזמינו אותי להרצות בפני 700 אנשים בכנס, הסכמתי למרות שפחדתי פחד מוות. משם הגיעו עוד הרצאות בכל הארץ. הבנתי שאני צריך ללכת אחרי הלב שלי והייעוד שלי. ראיתי בהרצאות האלה ייעוד. ועשיתי בחירה לעבור לגור במרכז כדי לפתח את העסק שלי. לא היה לי כלום במרכז אבל באתי עם המון אמונה. למדתי קואצ'ינג, גישור והנחיית קבוצות במכון אדלר. עם הזמן הסיפור שלי נחשף בטלוויזיה וברדיו וככה הקמתי את העסק שלי, אני עצמאי עד היום".   להקים עסק ולהיות עצמאי זה משהו שמפחיד גם אנשים בלי נכויות. "הבנתי שאני לא רוצה לקום בבוקר לעבודה שאני לא אוהב. נכון שהיה לי שכר טוב ופנסיה אבל לא היה לי סיפוק בעבודה. רציתי לעשות משהו שאני אוהב וככה העסק הלך וגדל".

לאור ההצלחה שלך היום בתור מאמן, סופר ודמות לחיקוי מה היית אומר לעצמך, לאייל בן ה18?

"חבל לשרוף שנים על רחמים עצמיים. קורבנות ועצב אלו דברים שלא מובילים לשום מקום. קל להפיל את האשמה על אנשים אחרים על רופא רשלן ועוד אבל יש לזה מחיר כבד של בדידות ועצב".

מנכות לאיכות

מה עומד מאחורי המוטו שלך "מנכות לאיכות"?

"אני מאמין שלכולם יש נכות. פחדים ומחסומים בכל תחום כמו תעסוקה, זוגיות ועוד. אנשים נשארים בזוגיות לא טובה כי הם מפחדים לקום ולעזוב וזה גם סוג של נכות. כשאתה מודע שאפשר אחרת אתה מבין שאין גורל או מזל, אתה בוחר ויוצר את המציאות של עצמך. עם נחישות, אומץ וכוח רצון אתה מנווט את החיים לאן שאתה רוצה להגיע. אתה יכול להגיע לאן שאתה רוצה אבל זה תלוי בך".

מתים פעם אחת אבל חיים כל יום מחדש

אתה חושב שהתפתחנו כחברה?

"שאנחנו יותר מקבלים אנשים עם נכויות היום? "כן אבל עדיין אני מאמין שיש חוסר מודעות, אני שומע המון על חוסר קבלה ואני ער לחוסר נגישות במקומות ציבוריים. העסקה היא עדיין לא שוויונית ובשכר זעום. אנחנו הרבה יותר נאורים מאשר התקופה שלי אבל בהשוואה לשאר העולם יש מקום רב לשיפור בעיקר בקבלת השונה, זה חלום שלי שזה יקרה בקרוב."

במשפט אחד, מה תגיד לאנשים שגם מנסים להגשים חלום, לצמוח או להתגבר על קושי?

"מתים פעם אחת אבל חיים כל יום מחדש. אם אתם כבר חיים חובה עליכם להגשים את החלומות שלכם ולא לתת להם לדעוך".

נפרדתי מאייל עם חיבוק ענק והרגשת שלווה שתמיד מלווה אותי אחרי שאנחנו נפגשים, ידעתי שנתראה בקרוב בארוחת שישי.

כיום משולבים מאות נערים ונערות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ו/או לקויות פיזיות בשירות צבאי מלא. עמותות רבות בארץ עוזרות לשלב אנשים בעלי מוגבלויות שונות בשוק העבודה כעובדים מן המניין. אם נזכור כחברה להפוך נכות לאיכות בוודאי נצליח להפוך עוד אחד מהחלומות של אייל למציאות.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>