הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

17 ספטמבר, 2015 פורסם ב ספרות ושירה
אין תגובות

צל שבור

 

 אגלי מיאוס מקיפים אותי

אבוד בתוך ההיקף ומסביב.

לבי נבקע, מתיז דם עכור

אל גופי המותש  שזרקתיו.

נופים עוברים על פניי-מכה,מכה.

גלגלי מלחמות ושיירות מדינה.

מחפש את הגבול בין ההיגיון

לאמונה, בין הוויתי לכניעה .

מחפש, אך אין מוצא.

אגלי זיעה שורפים אותי

איתי נשרפו הגבולות

בעולם שלא מוצא בי

חוץ מצל שבור של עצמי

חוץ מחית מחמד ששורדת

את חטא הבריות.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>