הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

17 ספטמבר, 2015 פורסם ב במה חופשית, מקרא
אין תגובות

חתונה, כתובה, ומה שביניהם

עונת החתונות בעיצומה לאור ריבוי ההזמנות שהיא מקבלת, החליטה יערה סוסקין לחקור את את נושא החתונות בכלל ואת נושא הכתובה, בפרט

יערה סוסקין

עונת החתונות, שהיא גם עונת ההוצאות, בעיצומה, וזו התקופה היחידה בה אני מגיעה לתא הדואר ומוצאת מעטפה שמחכה לי. אם זו לא התראה מהבנק, זו לרוב מעטפה שבתוכה הזמנה לחתונה. היום חתונות אזרחיות נהיו נפוצות יותר ויותר, אך עדיין מרבית הזוגות עורכים חתונה יהודית דתית שכוללת מגוון מנהגים. אחד מהם זו הכתובה. לכן, עקב החתונות הרבות התעניינתי במנהגים השונים הנהוגים בחתונה ובכתובה בפרט, והחלטתי לחקור על הכתובה, מה המשמעות שלה? האם זה עוד מתאים להשאיר את החתונה ואת מנהגיה כפי שהם, באותה המתכונת הישנה?

אפתח קצת ברקע על הכתובה ואדגיש שלטקס הנישואים ישנם מנהגים שמתווספים עם הזמן או משתנים במקצת, אך הכתובה הינה מנהג קבוע שנשמר מדורי דורות. הכתובה היא חלק בלתי נפרד מהחתונה, ואף ישנם רבנים האומרים שהבעל אינו יכול לשהות עם אשתו אפילו לא שעה אחת ללא הכתובה.

הכתובה היא חוזה לכל דבר, ואף תקפה מבחינה משפטית. בחוזה זה הבעל מתחייב לאישה בכמה תחומים.

תוכנה של הכתובה:

על הבעל לדאוג לאשתו לבגדים, למזון ולקיים עמה יחסי אישות. כמו כן, בכתובה מצוין שרכושה של האישה ישמר על ידי בעלה. בנוסף החתן מתחייב כאמור לשלם לאישה את סכום הכסף שנקבע בכתובה במקרה של סיום הנישואים, ולוקח אחריות כלפי מצבה הכלכלי של הכלה. העדים מעידים על כך שקנו את הכתובה מידי החתן למען הכלה. אישה אינה יכולה להיות עדה, אלא רק גברים. העדים והחתן חותמים על הכתובה וחתימה זו היא שמקנה את התוקף והחשיבות של הכתובה. הכלה אינה חותמת. אמנם בימים אלו החתונה נעשית בהסכמת הכלה, אך ההסכם הוא חד סטרי ולא שיוויוני.  לפי הדת מטרת חיובים אלו היא להבטיח את מעמד האישה גם לאחר הנישואים. הכתובה נועדה כדי להקשות על הבעל להחליט על גירושים ולגרש את האישה, באמצעות סכום הכסף אותו הוא מתחייב להביא לאישה כאשר מסתיימים הנישואים.

בחברה המודרנית התרחשו שינויים משמעותיים מבחינה תרבותית, מבחינה דתית, ומבחינה חברתית. החילון, העמדת האדם במרכז, הפלורליזם והאינדיבידואליזציה הינם סממניה הבולטים של החברה המודרנית. לכן, נוצרים מתחים רבים סביב טקסים וסמלים מסורתיים והטקס אשר אמור לבטא ולהדגיש את הערכים המשותפים של החברה גורם למחלוקות. עצם קיום מנהג הכתובה מהווה בעיה. יכול להיות שבשנים קודמות הכתובה אכן התאימה לסגנון החיים, כאשר האישה הייתה במעמד נמוך יותר משל הגבר באופן מובהק והייתה צריכה את התמיכה מבעלה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אינטימית. אך היום כאשר סגנון החיים, מהלכם, ותפיסת העולם השתנתה, הנשים נעשו עצמאיות יותר והן דורשות ונלחמות למען שיווין זכויות, שיווין במשכורת, בעבודה ואף באחריות על מטלות הבית, הכתובה מהווה בעיה, היא אינה משקפת תפיסת עולם זו, ואף סותרת אותה. הכתובה מעמידה את האישה במצב נחות יותר, כאשר היא פאסיבית ותלויה בבעל,  ונמצאת מתחתיו.  משמעות הכתובה סותרת את התהליך שחל היום בעולם המודרני ולמרות זאת רוב הזוגות ממשיכים להתחתן בחתונה יהודית דתית כפי שמקובל. חתונה זו כוללת חתימה על הכתובה ועוד מנהגים רבים אחרים אשר לא תואמים את אורח החיים של היום, בעלי תוכן מפלה ולא שוויוני.

לכן יצאתי לשאול נשים אקראיות, נשואות טריות וותיקות מה הן יודעות על הכתובה, בניסיון להבחין האם משמעות הכתובה מתנגשת עם תפיסת עולמם ועם האופן בו הן תופסות את עצמן. ראיינתי 15 נשים נשואות, חילוניות מטווח גילאים רחב, חלקן נשואות ותיקות וחלקן נשואות טריות. כ-13 מתוכן הביעו מורת רוח והתנגדו לרעיון של הכתובה, אך קיימו את המסורת הזו בחתונתם בכל זאת.

רוב הנשים התנגדו לכתובה, אך בכל זאת ערכו את מנהג זה בחתונתם, כמו עוד מנהגים רבים בחתונה שפחות רלוונטיים לחיים היום.

מהראיונות שערכתי עולה שהיום נשים מאמינות בעצמן יותר והבעל אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי, אך בכל זאת, המסורת ממשיכה ובכתובה הבעל חותם על סכום כסף אותו הוא מתחייב לתת לאישה בעת הגירושים.

מה הטעם להשאיר את הטקסים והמנהגים כמו שהם? מהו הצורך העז שלנו לשמר את המסורת, את המנהגים? האם אנו ממשיכים את המסורת והמנהגים שחקוקים בהיסטוריה שלנו רק מתוך הרגל? גם אם הם נוגדים את תפיסת העולם שלנו? האם אפשר להפטר מהרגלים, מנהגים שכבר לא מדברים אלינו? ומה זה אומר? האם נכון להבליג ולא לייחס שום חשיבות לחתיכת דף חתום? אולי זה פשוט נוח לנו ככה?

אז נכון שהיום קיימות אופציות נוספות לנישואים, אך עדיין הרבה זוגות צעירים בוחרים בחתונה יהודית כהלכה, ולא בהכרח מתוך קירבה לדת ולתפיסת עולם זו (שמוצגת בכתובה),  פעמים רבות מנהגי החתונה נעשים ללא מודעות למשמעויותיהם. האם כדי לשנות, נדרש מאמץ כל כך גדול? ועד כמה באמת מנהג זה משפיע עלינו במהלך חיי הנישואים? האם שווה להתאמץ לשנות, לחקור, לדעת או פשוט לחיות לפי המסורת שמותוות לנו לאורך הדורות?

מצד אחד חשוב לנו לכבד ולשמר את המסורת, אך מצד שני איזו משמעות יש לקיום המסורת אם איננו מודעים או מתנגדים למשמעויותיה?

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>