הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

17 אוגוסט, 2015 פורסם ב מקרא
אין תגובות

שאלה של מהות

לחיבורים השונים בתורה יש מהות משלהם. אסי היקינד מנסה לחבר בין רעיונות מוסריים, יהודיים וישראלים ולגעת בשאלת הזהות

אסי היקינד

לפני שאתחיל, אצהיר, החיבור הבא אינו מנסה להיות לימוד דתי ובוודאי לא דף מסיונרי. הוא חיבור על רעיון מוסרי – יהודי – ישראלי, על זהות.

עכשיו אפשר להתחיל.

רבים הם החוקרים הבוחנים את קדמותה של תורת ישראל. בין חוקרים אלו אפשר למצוא היסטוריונים, אנשי דת ומוסר, רוח ועוד… בחיבור הבא לא אעסוק בדעות אודות תיארוך כתיבת החלקים השונים של המקרא, אלא אנסה להציג את משנתי בנושא – מהותם של החיבורים השונים המרכיבים תורת ישראל.

טרם אפתח ואציג הריני להודיע כי 'הנני עני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל'  – 'הנני עני' – טרם למדתי בעיון את כל הדעות השונות המדברות על נושא זה (ויכול להיות שיש על דברים אלו כבר זכויות יוצרים), 'נרעש ונפחד' מתוך חוסר יכולת לדעת מה היתה כוונתו של בורא העולם בהליך כתיבת ומתן התורה (ורבים הפירושים בנושא, כדוגמא – 'אסתכל דאורייתא וברא עלמא' ) וכן (נרעש ונפחד) מפני העובדה שאני חולק דבריי על ענקי ישראל שעסקו בפירוש כתובים אלו (ואני מי אני? מה אני?)

עכשיו באמת אפשר להתחיל…

אבקש לתהות על הרעיון שמצוי בשנים מתוך שלושה עשר העיקרים. הראשון שבהם – 'אני מאמין באמונה שלימה שזאת התורה היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום'. והשני 'זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו'.   באמירות מסוג זה, כמו גם מהמשנה הראשונה של פרקי אבות – 'משה קיבל תורה מסיני', עולות תהיות: האם משה קיבל את כל התורה או שקיבל רק את עקרונות התורה? האם הקב"ה הכתיב למשה רבינו את כל תורת ישראל מילה במילה? האם משה רבינו אכן כתב אותה או שהעביר אותה (כי שמופיע במסכת אבות) בעל-פה לתלמידו, והוא לתלמידיו והם לתלמידיהם וכו'? האם הכוונה באמירה 'זאת התורה היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום…'  היא שאת רעיונות התורה והערכים שבה העביר הקב"ה למשה ולעם ישראל, או שמא הכוונה היא ש'זאת התורה' – 'מבראשית ברא' (ספר בראשית א', א') ועד 'לעיני כל ישראל' (ספר דברים ל"ד, י"ב. כלומר חמשת חומשי תורה) – 'הוכתבה' למשה בהר סיני.

לתפיסתי (ושוב ה' יסלח לי אם אני חוטא באבק של כפירה) משה קיבל עקרונות חיים שתכליתם לאפשר לנו חיים משותפים ושמירה על זהות לאומית וחברתית מאוחדת. עקרונות אלו מובאים כדינים, חוקים ומצוות בתורה, כסיפורים עובדתיים היסטוריים, שחלקם אוששו מבחינה ארכיאולוגית, ולא פחות חשוב מכך (ואולי אפילו יותר) – כמיתוסים.

תכלית החוקים, המצוות והדינים לאפשר לנו חיים ערכיים, חשיבה, התבוננות והסתכלות פנימיים. כיבוד הורים ומורים, דאגה לזולת, שמירה על הסביבה הם דוגמאות רק לחלק מהערכים הבאים לידי ביטוי עם שמירת המצוות. את רוב רובן של מצוות (וערכים) אלו אנו מבינים היום ואת השאר אנו צריכים לקיים כי אין לנו נוסחה אחרת, טובה יותר שתצליח לשמר אותנו כחברה אנושית – מוסרית – הומנית.

סיפורים (במובן הטוב ולא במובן המזלזל של המילה) היסטוריים, הועברו במהלך מאות הדורות מאב לבנו והשתרשו בלב האומה וכיום חלקם אף מושרשים בנו יותר מהמסר שלשמם נאמרו לכתחילה. לא זו בלבד, אלא שהם מאפשרים לנו להתחקות אחרי פעילותם ותנועתם של אבותינו מאות ואלפי שנים אחורה.

בסיפורים שמביאה בפנינו התורה יש סיפורי ניסים שבקלות אפשר היה שייכתבו בתוך אסופת האגדות של האחים גרים. סיפור יציאת מצרים (משה רבינו, המכות ויציאת מצרים) שימש כרקע למספר שוברי קופות הוליוודיים. תפיסתי היא שלניסים וסיפורים אלו יש קצה חוט היסטורי ממשי ויתכן כי נשזרו ונרקמו כסיפור מיתוס על מנת לתת לנו חומר עלילתי טוב להתאחד סביבו. כהערת שוליים אזכיר כי עיצוב מיתוס לשמירה על זהות לאומית איננו רעיון יחודי – עיין ערך עלילות גלגמש בתרבות השומרית, האיליאדה והאודיסאה בתרבות היוונית והמלך ארתור ואבירי השולחן העגול בתרבות האנגלית.

העובדה שעמה אין להתווכח, היא, שהאומה הישראלית היא אחת האומות להן ההיסטוריה הכתובה העתיקה ביותר ('אם לא ה'). עמים הופיעו ונעלמו בעוד עם ישראל התפתח, הצטמצם, התפזר והתקבץ, אך תמיד היה עם ישראל! לרעיון זה אחבר את הגיגו של אחד העם 'יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה אותם'.  אם יורשה לי, אשנה מילה אחת ואומר 'יותר משישראל שמרו את התורה, התורה שמרה אותם'. מתוך כבוד להיסטוריה רבת שנים של שמירה על האומה, בואו (ללא הבדל בין דתיים לסוגיהם השונים וחילוניים) ננסה לעשות כמצוות השיר 'שישו ושמחו בשמחת התורה ותנו כבוד לתורה'.

דעתי, עליה ניסתי לרמוז במאמר זה, היא, ששבעים הפנים של התורה מכילים מצוות, חוקים, אמירות ומיתוסים  לאומיים  וחברתיים, ובתור שכזו – אין ספק שבכל דור יכולים אנו למצא בה וללמוד ממנה על עצמנו ועל האופן שבו אנו מצופים לנהוג כפרט וכעם. אין דרך אחת של אמת! אין פירוש אחד שהוא אמיתי ואחר שהוא טעות גמורה! אני מאמין שכל עוד המעשים והאמונות נאמנים לערכים עליהם רומזת התורה ונאמרים מתוך כוונה – הם מבחינת 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף'.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>