הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

9 יוני, 2015 פורסם ב במה חופשית
אין תגובות

שבועות בסימן קבלת השונה

במיוחד בתקופה שבה נחשפים השסעים בחברה, הגזענות וחוסר הסובלנות, חשוב להפנים היטב את משמעות חג השבועות

לורט בר קאופמן

בתקופה האחרונה אנו עדים לשסעים, לגזענות, לחוסר הסבלנות והסובלנות הקיימים במדינתנו ובעולם כולו. שבועות הוא חג של קבלת השונה, ולכן בזמן כזה אנו צריכים להוקיע מעמנו את כל התכונות השליליות האלו.

סיפור שבועות מתחיל במגפה אשר תקפה את בעלה של נעמי ואת בניה. לאחר שכלותיה והיא נשארו בלא כלום, מחליטה נעמי לעזוב את מקום מושבן ורות כלתה מצטרפת אליה. הסיפור של רות מתחיל עוד הרבה לפני כן, בהשתלשלות שחלה לאחר סיפור סדום ועמורה. כאשר לוט ומשפחתו ברחו מסדום, הם חשבו כי הם האנשים היחידים בעולם. בתקופה זו לא היו הרבה אמצעי תקשורת או מידע שקיים משהו אחר מלבד המקום שבו הם גרו. בנות לוט החליטו כי אינן יכולות לקבל את העובדה שלא יהיה המשך לדורות, ומחליטות לשכב עם אביהן, לוט. לאחר תשעה חודשים נולדו לשתיהן בנים – האחד מואב, שהיה לאבי שבט מואב, והשני בן עמי, שהיה לאבי שבט העמוני.

בתורה כתוב כי לעם ישראל אסור להתחתן עם אחד מהשבטים, מואב ועמון, ואף נאסר עליהם להתגייר. אף על פי כן, רות אשר הייתה מואבית התקבלה בעם ישראל והתחתנה עם בועז.

סיפור זה קרה בימי התנ"ך, והיום קורים דברים שגורמים לי לחשוב רבות: קריאות הזעקה לתיקון האפליה בין ערבים ליהודים, בין מזרחים לאשכנזים, בין חילונים לחרדים ובין בעל צבע עור כהה לצבע עור בהיר. כל אלו הם ניסיון להוקיע את הגזענות והאפליה הקורית בינינו. השסעים האלו עמוקים מאוד ורבים כמספר הכוכבים בגלקסיה, אך אני מאמינה כי אנו יכולים לתקן אותם. כן, זהו תהליך ארוך, לא אשקר, אך שווה לנסות כדי שאולי יום אחד עם ישראל וארץ ישראל יהיו אור לגויים כשם שאנו אוהבים להתהדר בזה.

לדעתי, דרך הפעולה היא פשוטה מאוד וכוללת מספר הבנות שכדאי לנסות להפנים אותן:

הראשונה היא ההבנה שהשינוי מתחיל מקטן לגדול ולא ההפך. נדוש לשמוע את כל המשפטים האומרים שאתה צריך להיות השינוי וזה מה שיקרה. לא, אם רק אתה תעשה שינוי ולא תשתף אנשים אחרים, השינוי לא באמת יקרה גם אם ממש תרצה בזאת. הרעיון הוא להתחיל בקטן ולשתף אחרים, והם ישתפו אחרים, ובסופו של דבר הבשורה תהיה רבת משתתפים ואז באמת נוכל לראות שינוי. אז זכרו "שתפו אנשים בשינוי שאתם רוצים שיהיה".

ההבנה השנייה היא הבנת השוני הקיים בין אדם לאדם וקבלתו, ולא רק ההבנה שאני יכול להבין את השוני אך לא אהיה חייב לקבלו. מספרים על רבי עקיבא שאמר את המשפט "ואהבת לרעך כמוך" ועל תלמידיו שהיו לומדים את התורה ומבינים אותה בדרכם. לאחר שרבי עקיבא אמר משפט זה, הבינוהו תלמידיו כך: אם אני אוהב את בן האדם השני, אני רוצה שיהיה כמוני. תלמידיו של רבי עקיבא החלו לטבוח בכל מי שלא היה כמוהם ולכן, כך מסופר, חלו במגפה נוראית שהרגה את רוב תלמידיו עד אשר הבינו את פירוש המשפט. המשפט אומר כי הדרך לאהוב את האדם האחר היא בעצם להבין שהוא שונה ממני ולקבל אותו עם השוני הזה ולא לנסות להפוך אותו להיות כמוני. תחשבו על זה, מה אנחנו רגילים לעשות? לנסות לשנות את האחר או לקבל אותו כמו שהוא?

ההבנה השלישית והאחרונה היא היכולת להבין כי כולנו בני העולם וכי מלחמה לא תעזור לשנות דברים כי אם שלום פנימי והבנה פנימית שלא כל בני האדם רעים מיסודם. הבנה זו – לא ארחיבה, ואתן לכל אחד מכם לחשוב עליה בעצמו.

לסיום, אולי השינוי לא יגיע מהר מאוד, אך אנחנו מקווים כי יבוא יום שהצאצאים שלנו יגידו שהם התחילו את השינוי שאנחנו רואים היום. עד אז שתפו את חבריכם בשינוי שהייתם רוצים לראות וזכרו את רות ואת נינה, דוד המלך, שמספרים כי הוא השליח שיביא את השינוי האמתי (אנחנו עדיין לא יודעים איך קוראים לצאצא הזה). זכרו שרות עשתה את השינוי וקיבלו אותה בעם ישראל בעבר. אם אותה קיבלו, אז גם אנחנו יכולים לקבל את השונה היום.

דד

צילמה: לורט בר קאופמן, שבועות 2015 במושב עין עירון.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>