אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

תפקיד המורה בעידן הגוגל השתנה, ועל זה כמעט שאין ויכוח. נוי דוידוב מנסה להגדיר את מטרותיו של המורה בתקופה שהמידע זמין בכל מקום

נוי דוידוב

בזמן לימודיי במכללה האקדמית באורנים אני יושבת ומנסה להיזכר מה היו  מוריי עבורי ואיזה מקום תפס בית הספר בחיי. קשה לי מאוד להתחבר למה שחבריי לכיתה מספרים על מורים משפילים שאינם מכבדים או מחנכים, אלא רק מלמדים. בחוויה האישית שלי, למדתי בחינוך דתי 12 שנים. חינוך ששם דגש על הכבוד בין התלמיד לבין המורה ועל חינוך לדרך ארץ ומוסר, והמורים היו עבורי מחנכים ודמויות משמעותיות מאוד בחיי, והמקום הלימודי תפס פחות מקום. לא נשאלתי למה לא הייתי בשיעורים אך כשלא הייתי בפעילויות חברתיות, בהתנדבויות ובשיעורי חינוך שהיו חלק נכבד מהמערך הבית ספרי, כן חיפשו את נוכחותי ושאלו לגביה.

אולי זה כי הדשא של השכן תמיד ירוק יותר, או כי כל אחד מדבר על מה שחסר לו, אך לעומת חבריי ללימודים התחום הלימודי היה חסר לי, אך לא למידה שגרתית, אלא למידה שמפתחת חשיבה ואת וההשכלה האישית שלי.

כאשר אני מעלה זאת בין חבריי ללימודים האקדמאים יש אמירה של "את צודקת, אבל הנה החינוך התקדם, הוא מותאם למאה ה21 כמעט בכל בתי הספר היום יש לוחות חכמים או מחשבים ואופציה להקרין, יש שימוש בסרטונים ובמצגות, השיעור כבר לא עובר עם טוש ולוח". הם נראים כל-כך גאים בזה "הנה אנחנו משתמשים בכלים מתקדמים על מנת ללמד, ישנה למידה שונה".

אך אנחנו חיים בעידן של גוגל ושל מדיה. התפקיד של המורה הוא לא רק להעתיק את המידע ולהעביר אותו למצגת צבעונית, התלמידים היום מספיק חכמים לעשות זאת בעצמם. מורה שחושב שתפקידו הוא להעביר חומר מגוגל ולשים במצגת ולהקריא אותה כהרצאה, פוגע בתפקיד המחנך.

אכן, יש לתלמידים היכולת למצוא את החומר בגוגל לבד, אך התלמיד חסר יכולת להעמיק ולחשוב על מה שהוא רואה, לנתח ולסנן אותו. ופה נכנס תפקיד המורה, לגרום לתלמיד לחשוב ולפתח בו את הרצון ללמוד.

למשל שיעור בתחום התקשורת: המורה יבקש מהתלמידים לראות פרסומת ולהבין מה רלוונטי בה ומה לא, מה אמתי ומה רק ניסיון להשפיע על הלקוח, שיקראו כתבה ויבינו מה נכון ומה בלוף וייפוי של המציאות על-ידי כלי התקשורת. שייפתחו גישה ביקורתית כלפי מה שהם רואים, שיעשו עבודת חקר על נושא מסוים ושיחקרו אותו דרך מספר תחומים שונים על מנת לענות על  שאלת החקר שהם הגדירו לעצמם, והם יגיעו לתשובה הסופית בכוחות עמם, באמצעות למידה, השקעה וחקירה, עם ליווי של המורה אך לא כמו בשיעור פרונטלי (גם אם הוא מתקדם עם מצגת), שהתשובה למחקר כבר נמצאת על הלוח והתלמיד רק צריך להעתיק. ברור שזהו שלב והתקדמות בחינוך שלא היה בימי כתלמידה, אך הוא רק כלי ולא היעד או המטרה.